בעמ' ב :"ומנין דבארבעה הוו דרו ליה ? דכתיב :"ונשאו הקהתים נשאי המקדש" וכו', עיי"ש. כל הפירושים המתייחסים לסוגיה, עוז והדר, שוטנשטיין וגם בשטיינזלץ, מפרשים :
מניין שהארון נישא בידי ארבעה נושאים ולא פחות. ראה בעיונים בשטיינזלץ על אתר המביא את פירוש רבינו גרשום שמפרש כך ושואל כיצד תיתכן 'הוה אמינא' שכזו, הרי רוחב אדם הוא כאמה ( עד אמה ורבע, בממוצע ) בעוד רוחב הארון היה אמה וחצי, ועם הבדים הגיע רוחבו בודאי ליותר מאמה וחצי, ואם כן בלתי אפשרי ששני נושאים בלבד ישאו את הארון, אם כן מה כוונת הגמרא בשאלתה ?
שטיינזלץ מביא בעיונים את דעת ה'איזהו מקומן' ( מי זה ? ), שהלויים במדבר היו גדולים ורחבים, וזו תשובה גרועה, בלתי מציאותית ומן הסתם מוטעית.
נראה לענ"ד ששאלת הגמרא הפוכה ( ! ):
מניין שבארבעה בלבד ולא יותר מארבעה נשאו את הארון ?
הארון היה כבד ביותר ולמעשה אולי כלל לא ניתן לנשיאה ( ולכן קיימת המסורת שהוא נושא את נושאיו ). למרות זאת הוא לא נישא בידי נושאים רבים אלא רק בידי ארבעה. ובאמת לכאורה לא ניתן להוכיח מהכתוב שרק ארבעה נשאוהו, אלא שלפחות ארבעה נשאוהו, אך הגמרא רוצה להסביר מדוע נשאוהו רק ארבעה לא בגלל בעיית המשקל אלא בשל קדושתו, כי הנוגע בארון היה עלול למות (כעוזא בשעתו ) והיה צריך לשאתו בקצות בדיו בלבד ולכן רק ארבעה לויים נשאוהו ( או אח"כ - כהנים, עיין מצוה לד בספר המצוות לרמב"ם ).
אגב, זו כנראה גם הסיבה לשאלת הגמרא הקודמת, מנין שבצד רוחב הארון היו הבדים ואורך הארון ביניהם, ועונים שאי אפשר להעמיד שני אנשים באמה וחצי של רוחבו, אך לא מוסבר מדוע בכלל צריך לשאתו בין בדיו ולא מחוץ לבדיו (ודאי אפשר היה לשים את בדיו בצד אורכו), אלא ודאי שמחמת קדושתו הוא נושא נושאיו למרות משקלו העצום, אך הנס היה מתרחש דווקא בין בדיו ולא מחוץ לבין בדיו, לכן נשאוהו בין בדיו דווקא.
כך נלענ"ד. ואשמח לקרוא תגובות על הרעיון.
עלי.