שׁוֹר בְּמָנֶה וְהֵבִיא שְׁנַיִם בְּמָנֶה לֹא יָצָא וַאֲפִילּוּ זֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר וְזֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר

אדם התחייב להביא שור במנה, אבל עד שיכול היה לקיים את נדרו, מחיר השוורים המרבי ירד מאד והינו פחות ממנה, נניח חצי מנה. נאלץ אפוא הנודר להביא שני שוורים כ"א בחצי מנה, וכי יש לו ברירה , הרי אין בשוק שור במנה וכי מה יעשה אם לא להביא שני שוורים שסכום רכישתם מנה ? הרי אנוס הוא ?

כנ"ל, אבל מחיר השוורים המרבי הינו %99 המנה, ואין לו ברירה אלא להביא שני שוורים, והוא ממש צדיק, ובמקום להביא שני שוורים של חצי מנה הוא רוצה להביא שני שוורים במחיר המרבי של מנה חסר אחד כ"א ואם כן שניהם יחד שווים שני מנים חסרים שנים, ובכן - לפי הגמרא היום לכאורה, לא תועיל לו צדיקותו כלל, אבל האיש אינו טפש. הוא נגש למוכר ואומר לו, אני יודע שמחיר כל שור הוא רק מנה חסר אחד, אבל אני מעוניין לרכוש את השור במנה שלם - יתר על מחירו. המוכר כמובן שמח על העסקה המוצלחת והרווח הנוסף ומסכים. לכאורה, כביכול מה אכפת לקב"ה, סו"ס את נדרו קיים, אמנם התחכם אבל קיים.
אבל הבה נניח שמחיר השוורים המרבי הוא 51% ממנה ועתה מה יעשה ?
בדיוק כמו במקרה הקודם, יציע למוכר לקנות את השור במקום ב51% ממנה במנה שלם, ומן הסתם גם במקרה כזה יקפוץ המוכר על המציאה, ויסכים. האם יש מניעה להתחכמויות כאלה והרי אם כן יכול אדם לנדור לא רק שור במנה אלא בעשרה או מאה מנה, ומה זה משנה, את הכסף שנדר ישלם אבל יביא רק שור אחד, אם כן מה הועילה הקביעה בגמרא לֹא יָצָא וַאֲפִילּוּ זֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר וְזֶה בְּמָנֶה חָסֵר דִּינָר
הרי אין מי שטפש ויביא שני שוורים כשבאפשרותו להביא שור אחד ?
אתמהא. והיות ואינני חכם להשיב אשמח אם מישהו יאלפני בינה מה הסבר הגמרא.