במחזור הקודם העליתי כותר וביקשתי
עיון נוסף לסיפור יוסף הבבלי . ושאלתי :

גם לאחר שקראתי את כל המאמרים המצורפים באתר על סיפור יוסף הבבלי ור"א בן שמוע, התקשיתי להבין 'לשמחה מה זו עשה' בעניין פיגול על חצי מתיר למחר שנפסל, ודווקא על הדעה שנדחתה להלכה ( מפני שיסודה ברבי אליעזר ובית שמאי ).
למה התעקש כ"כ וממה סו"ס התלהב כ"כ יוסף הבבלי ? מדעה בהלכה שלא נכחדה עדיין למרות שנדחתה מפסק ההלכה המקובל ? מה יש בה בהלכה זו בדווקא שגרם לו לכל זה ? האם זו הלכה עם משמעויות מרחיקות לכת, יומיומית, רעיון על ?
טרם שאנסה לענות מה שאני חושב בעניין, אבקש לקרא מה חושבים המשתתפים בפורום במענה לשאלתי.
מאחר ולא נעניתי, הריני חוזר על בקשתי ושאלתי .
ועוד אני מוסיף ושואל, וכי רבי ( יהודה הנשיא ) לא ידע ( הוא עצמו או אחד משאר התלמידים ) על דעת רבי יהודה ורבי אליעזר שבגלל זה לא התערב והזכיר את דעתם החולקת ? או שמא זו חוצפה כ"כ גדולה להזכיר דעה חולקת במקום שהרב עצמו אינו מזכירה והתלמיד עצמו אינו מציינה - איזה מין לימוד הוא זה שאסור ( ומדוע ) להזכיר דעה חולקת, הרי בגלל איסור כזה (בין השאר ) נגרמה המלחמה האחרונה על כל האסונות שחוללה ?
ועוד : מדוע לא נקרא יוסף הבבלי בכינוי 'רבי'. מדוע עסק בדווקא בפרשנויות מסופקות ובהלכות בעייתיות ?