יישוב שיטת רש"י ותוספות במיקום הנר לפי הבית הלוי

מקובל ללמוד שיש מחלוקת קוטבית בין רש"י לתוספות (שבת כא:) לגבי מיקום הנר בבית שיש לפניו חצר:

רש"י: סובר שההדלקה היא בחצר, בפתח הבית (בצד החיצוני של הדלת).

תוספות: סובר שההדלקה היא בפתח החצר הסמוך לרשות הרבים.

לכאורה, מחלוקת תהומית. אך האם ייתכן שרש"י ותוספות בכלל מסכימים?

הבית הלוי מעלה קושיה עצומה על התוספות מתוך הגמרא בדף מה. שם דנה הגמרא בטלטול נר חנוכה "מקמי חברי" בשבת. הגמרא שואלת: "מהו לטלטולי שרגא דחנוכתא...".

מדייק הבית הלוי: אם כפי שמקובל להבין בשיטת תוספות, הנר מונח בחוץ ממש, בתוך רשות הרבים, הרי שהשאלה הראשונה של הגמרא הייתה צריכה להיות על איסור הוצאה והכנסה מרשות הרבים לחצר! במקום לשאול האם מותר "לטלטל" (ביטוי השמור בדרך כלל לאיסורי מוקצה), הגמרא הייתה צריכה לשאול האם מותר "להכניס" את הנר פנימה.

עצם העובדה שהגמרא אינה חוששת כלל לאיסור דאורייתא של "הוצאה" מרשות לרשות, ומתמקדת רק בשאלת המוקצה ("טלטול"), מוכיחה מעל לכל ספק שגם לשיטת תוספות הנר אינו עומד ברחוב. מכאן מוכיח הבית הלוי לומר שגם לתוספות, הנר מונח בתוך שטח החצר (בטפח הסמוך לפתח), ולכן אין כאן חשש "הוצאה" אלא רק שאלת טלטול מוקצה.

הבית הלוי: "והנראה מוכרח דלהתוספות כשיש חצר היה מניח על פתח החצר מבפנים ולא מבחוץ... דרק כשאין חצר מניחה מבחוץ... אבל כשמניחה על פתח חצר איכא היכרא גם כשמונחת מבפנים". (בית הלוי עה"ת - חנוכה - לה)

דרכו של רש"י בפירושו לש"ס היא לקצר במקום אחד ולהרחיב במקום אחר, כאשר הפירושים משלימים זה את זה; כשבוחנים דבריו בדף כא: מול דבריו בדף מה. ייתכן שרש"י ותוספות מסכימים לגמרי.

רש"י בדף כא: "ולא ברה"ר אלא בחצרו שבתיהן היו פתוחין לחצר".

אך שימו לב לרש"י בדף מה. (ד"ה מקמי חברי): "שלא יראוהו בחצר... דנותנו בטפח הסמוך לרשות הרבים וידעו שהדליקו בו נר".

בדף כא, רש"י קובע את העיקרון הכללי: מדליקים בחצר ולא ברשות הרבים.

בדף מה, רש"י מוסיף את הפרט הטכני: איפה בחצר? בטפח הסמוך לרשות הרבים! (כלומר, בפתח החצר).

אם נצרף את דברי הבית הלוי (שתוספות מודה שהנר בפנים) יחד עם הדיוק ברש"י (שהנר בפתח החצר), יוצא שרש"י ותוספות אומרים בדיוק את אותו הדבר. שניהם מסכימים שהנר צריך להיות בתוך החצר, אך צמוד ככל הניתן לרשות הרבים כדי להשיג מקסימום פרסומי ניסא.

לאחר עיון נוסף בלשון התוספות (ד"ה מצוה להניחה), מתחזקת הסברה שהם כלל לא התכוונו לחלוק על רש"י.

כידוע, ברוב המקומות שבהם התוספות חולקים על רש"י, הם פותחים בציטוט "פירש הקונטרס", מקשים עליו קושיה, ואז מציעים את מהלכם. באופן מפתיע, כאן התוספות אינם מזכירים את רש"י כלל, ואינם כותבים שהם חולקים על דבריו.

נראה שהתוספות הבינו את דברי רש"י כפי שהסברנו לעיל (על פי דברי רש"י בדף מה.), ולכן לא ראו צורך לחלוק עליו. כל מטרת התוספות כאן הייתה רק להבהיר מדוע נקטה הברייתא לשון "פתח ביתו" ולא "פתח חצרו".

לפי זה, התוספות מסבירים שהברייתא פשוט נקטה דוגמה של מקרה ספציפי: "ומיירי דליכא חצר אלא בית עומד סמוך לרה"ר". במקרה שבו הבית פונה ישירות לרחוב, המצווה היא אכן בפתח הבית. אך במקרה רגיל שיש חצר – גם רש"י וגם תוספות מסכימים שהמצווה היא בפתח החצר, והראיה מהגמרא לקמן על חצר שיש לה שני פתחים הצריכה שני נרות, "ואי מניחים על פתח החצר אתי שפיר".

מה דעתכם? האם ניתן לקבל ש"המחלוקת המפורסמת" היא בעצם הבנה אחת מאוחדת של הסוגיה?

אשמח לשמוע את הערותיכם!