תוך כדי לימודי והכנת מצגת עזר על דף זה,
סברתי תחילה לפסק כך את לשון הגמרא:

ותניא:
אי אפשר לומר "בְּשִׁבְעָה" שהרי כבר נאמר "בֶּעָשׂוֹר",
ואי אפשר לומר "בֶּעָשׂוֹר" שהרי כבר נאמר "בְּשִׁבְעָה",
הא כיצד?
בשבעה נכנסו נכרים להיכל,
ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני,
ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו,
שנאמר: "אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב".

אך לאחר מכן ראיתי שבשוטנשטיין מפסק כך:
ותניא:
אי אפשר לומר "בְּשִׁבְעָה" שהרי כבר נאמר "בֶּעָשׂוֹר",
ואי אפשר לומר "בֶּעָשׂוֹר" שהרי כבר נאמר "בְּשִׁבְעָה",
הא כיצד?
בשבעה נכנסו נכרים להיכל,
ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי,
סמוך לחשכה הציתו בו את האור, והיה דולק והולך כל היום כולו,
שנאמר: "אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב".

וכך משתמע מרבינו חננאל שכתב:
ואכלו ושתו וקרקרו עד ט' בו בערב הציתו סמוך לחשיכה

וכך גם משתמע מחלק ניכר מכתבי היד (ראו בתמונה המצורפת) (אלא שבכתבי היד יש עוד שינוי ניכר כפי שיווכח המעיין).

אמנם,
בפירוש הרב שטיינזלץ, ובפירוש חברותא, ובפירוש שפה ברורה, ובפיסוק גמרא סדורה (מהדו"ק), ובפיסוק גמרא נוחה - נקטו כולם כאפשרות הראשונה.

אמנם כך או כך, הביאור הוא אותו ביאור לדעת כולם, אך עניין אותי לדעת מה הפיסוק הנכון. (ובכל אופן במצגת עזר אחזתי כאפשרות השנייה, בגלל דברי ר"ח ובגלל כת"י בעניין זה).