וּבַמִּשְׁכָּן קוֹדֶם שֶׁיַּעֲמִידוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן וּלְאַחַר שֶׁיְּפָרְקוּ לְוִיִּם אֶת הַמִּשְׁכָּן - פְּסוּלִים. כלומר אסור לשחוט שלמים ואם שחטו הם פסולים.
והנה לשיטות הראשונים ( רש"י ותוספות ועוד ), הכניסו את ארון הברית למשכן רק לאחר שבני גרשון ובני מררי הקימו אותו כשהגיעו לחניה, שהרי כך הם הבינו את הכתוב 'והקימו את המשכן עד באם' - עד טרם בואם של בני קהת עם הארון והכלים.
והנה כאן כתוב שלאחר הקמת המשכן מותר כבר לשחוט שלמים, והרי מיד לאחר הקמת המשכן ולפני שהכניסו את הארון, עלול להיות מצב שהמשכן כבר בנוי אבל הארון עדיין אינו במשכן, שלא לומר המזבח עדיין לא הגיע למקומו, וכי איך יתכן להתיר שחיטת שלמים כבר בשלב זה ?
אבל לפי ההסבר שכתבתי לשיטת חז"ל - התנאים והאמוראים ( ולא כשיטת הראשונים שלא ידעו שיטה זו ) - במאמרי על 'סדר המסע של הדגלים' שנמצא בחלון המאמרים בדף סא, הארון היה מגיע תחילה לאתרו בחניה, ויחד איתו גם שאר הכלים היו מועמדים במקומם, וסביב הארון ולפי כיוונו היו מקימים את המשכן, ולכן באמת לא היה מצב שהמשכן היה בנוי והארון עדיין אינו נמצא בתוכו ולכן אכן משנבנה המשכן הותר לשחוט שלמים. ופשוט. ועיקר הדיון בעניין אכן מופיע בדף סא להלן.