|
|
הנני נמצא בבית החולים בטיפול נמרץ עם בתי דבורה בת חנה לאה תחי' באמצע תפילת מוסף כשאני משמש כשליח ציבור ביום הראשון קראו לי בדחיפות לחדר כדי שאחליט אם לחברה למכונת הנשמה, כמובן שאנחנו יהודים ומצווים לעשות ככל האפשר והיא הורדמה והונשמה, מאוחר יותר הפסיקו להרדים והיא מתקשרת אתי עם העיניים ולחיצות ידיים והיום תקעתי לה ב"ה בשופר, ואנו מייחלים לנס כפי שאמר דוד המלך ע"ה הן יקטלני לו אייחל ראה ש"י ברכות י' כך מקובלני מבית אבי אבא אפי' חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים. בעת למידוי במשנה זו בגמרא קטנה ללא פירושים, חשבתי מדוע נכנסה המשנה הזו לפה (אח"כ במוצאי החג ראית ברע"ב ובעוד מה שכתבו) והנה ראיתי שרש"י שכותב במשנה זו רק דבור המתחיל ללא פירוש, ואף מקצר מלשון המשנה כי במשנה כתוה והיה כאשר ירם משה ידו וגבר ישראל וגו' ורש"י קיצר וכתב וגו' אחרי המילה ידו, ונראה אולי שרש"י רצה לרמוז לסיבת הבאת דבר זה כאן בגלל המילה "ידו", ואחר שלמדנו במשנה הקודמת את דיני השופר ובגמרא הוסיפו ששיעור השופר שצריך לאחוז השופר בידו ושיראה השופר מכאן ומכאן, ואולי זה הדין שצריך לאחוז השופר בידו שצריך גם שיראו את ידו של בעל התוקע והשופר המודבהים למעלה ועל ידי כך יהיו משעבדים ליבם לאביהם שבשמים |