בתוס' בר"ה ח' ב' ד"ה לתקופות: כתוב (במילים שלי כמובן) שהמולד של תשרי הראשון של שנת ב' שהיה ביום היבראו של אדה"ר שאדה"ר קידש את החודש ועשהו ר"ה.
מ"מ המולד אז היה ביום ו' סוף שעה י''ד - שעה שלישית מהיום,
והתוס' כתוב כשמדקדקים על מולד ניסן של תוהו - חצי שנה קודם המולד יוצא - המולד של ניסן של תוהו היה ביום - ד' ט' שעות תרמ"ב חלקים, כשמדקדקים עוד חצי שנה אחורה לתשרי של תוהו - (שנה קודם ר"ה שאדה"ר קידשו) מגיעים למולד ב' ה' ר"ד!! יום שני שעה חמישית 204 חלקים! וזה מזל בהר"ד. שממנו מתחילים לחשבן את מולדות כל החודשים שמוסיפים עליו שארית חודש (א' י''ב תשצ''ג - סימן של הרמב"ם) וכך מגיעים למולדות של חודשים אחרים.

מ"מ רואים מכאן בעצם שמתחילים את המולדות - חשבון המולדות מתשרי!!

ומי שיפתח את פסקי התוס' יראה שהוא כותב ש "תקופות מונין מתשרי ומולד מניסן ומונין שנת תוהו. ד"ה לתקופות: דף ח ע"א" כלשונו.

הוא כותב שמונים מולד מניסן!!
סתירה מפורשת!!
(חשבתי לעצמי אולי אפשר לאמר שבמקומו של מחבר פסקי התוספות נהגו לקרא ההפך, שהמולדות הם נקראים תקופות והתקופות נקראים מולדות, רק כך הוא יסתדר)
האם זה הגיוני? אשמח לקבל תגובות על נסיון התשובה שלי ואשמח לשמוע תשובות נוספות!!
נ. ב. ובמיוחד שהוא חולק ג"כ על המהרש"א שכותב שמונין מולדות מתשרי ותקופות מניסן.