א.
מַתְנִי' הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשֵׁב אֲבֵדָה וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת וּלְהוֹצִיא מִבֵּית הַשְּׁבִי בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים בְּקַלְקָלָה הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה..

מעשה שלא היה.
על ר ישיעהו ברדקי בדרכו לעלות לארץ נטרפה ספינתו וקפץ למים עם בנו ובתו.וכדי להישאר בחיים נאלץ להעזיב את אחד מילדיו. ועמד לעזוב את בתו כפי הנדרש שהאיש קודם לאשה....בסוף הדראמה כולם ניצלו.
אולם - נראה שבפועל כל האירוע כלל לא קרה .

ב.
ומ''מ הוא מציב ומציף את השאלה האם \ ומתי נאמרה הלכה זו.
השאלה אקטואלית ביותר בבתי חולים כאשר יש רק מיטה אחת בטיפול נמרץ , והשאלה הופנתה לרבנים. וכך גם חלילה בפיגוע עם נפגעים רבים - האם יש בזה קדימויות בסדר הטיפול ?
ועוד אדם שילדיו במצוקה כספית האם אין עליולהקדים ולתת את תרומותיו לבני משפחתו ?
ומה עם הכלל "חייך קודמין" ?

ג.
בפועל נחלקו בכך גדולי הפוסקים לגבי גדריה של הלכה זו, ובין השאר התייחסו לכך הרב וואזנר, הרב אונטרמן,הרב וולדנברג, הרב מ, פיינשטיין, הר' אליישיב, והרב שלמה ז, אויערבך, הדברים ארוכים ומצורפים שתי קישוריות העוסקות בכך.

1.
להלן רק מספר ציטוטים לגבי ההנהגה בפועל:
והנה במשנה בהוריות לא נזכר כלל שיש קדימות כלשהי לבני משפחה על פני אחרים.
לעומת זאת, בהלכות צדקה יש קדימויות לבני משפחתו וקרוביו, כפי שנפסק בשלחן ערוך (יו"ד סי' רנא סע' ג)

"הנותן לבניו ובנותיו הגדולים, שאינו חייב במזונותיהם, כדי ללמד את הבנים תורה ולהנהיג הבנות בדרך ישרה, וכן הנותן מתנות לאביו והם צריכים להם, הרי זה בכלל צדקה. ולא עוד אלא שצריך להקדימו לאחרים. ואפילו אינו בנו ולא אביו, אלא קרובו, צריך להקדימו לכל אדם".

וכן מבואר בדברי הרמ"א שכתב: "ואינו חייב לתת צדקה.. יקדים פרנסת אביו ואמו, אם הם עניים, והם קודמים לפרנסת בניו. ואחר כך בניו, והם קודמים לאחיו, והם קודמים לשאר קרובים, והקרובים קודמים לשכיניו, והוא הדין אם היו שבויים וצריך לפדותם".
ומבואר בדברי הרמ"א, כי כאשר אוספים כסף לצורך פדיון שבויים, חובה לשלם קודם עבור פדיון קרובי המשפחה

2.
דברי השמש צדקה,
". מפורש איפוא בדברי השמש צדקה, כי גם בהצלת נפשות עדיפה קירבת משפחה על קדימות בסדר היחוס [כהן לוי וישראל]. אמנם זה עדיין תמוה, מדוע במשנה בהוריות לא נזכר כלל שיש קדימות כלשהי לבני משפחה על פני אחרים, וצ"ע.

החכם צבי.
אבל בסכנת נפש, שאין שהות לפנות לאיש אחר, ומוטל עליו להציל בלי דחייה אז בטלה הקדימה של קורבת משפחה ומחוייב להציל לפי החשיבות". ומבואר כי לדעת החכם צבי יש לחלק בין הלכות צדקה לדיני הצלה, ורק בהלכות צדקה הקרובים קודמים, אולם בהצלת נפשות סדרי הקדימויות נקבעים לפי היחוס, כדברי המשנה בהוריות.

3.

להחיות.
האם סדרי הקדימויות במשנה במסכת הוריות נאמרו על דיני הצלת נפשות
הראשונים שנחלקו בפירוש דברי המשנה שהאיש קודם לאשה 'להחיות'
-* האם הכוונה למצב שבו יש סכנת חיים, והשאלה היא את מי צריך להציל קודם.
* או שהכוונה למצב של דוחק ועניות, והשאלה היא את מי צריך להאכיל ולפרנס קודם.

לדעת התוספות (נזיר מז, ב ד"ה והתניא) דברי המשנה נאמרו לענין קדימויות בהצלת נפשות ...

אולם בדברי הרשב"א מבואר כי במשנה בהוריות כלל לא מדובר על הצלת חיים, אלא על פרנסה, ו"להחיות" פירושו במזונות.
ולפי שיטתו, אין כל מקור לכך שבהצלת נפשות האיש קודם לאשה. וכן נקט המאירי בחידושיו על מסכת הוריות (יב, ב).

להרחבה ראה כאן.