מקור

החפץ חיים זצוק"ל עורר מאוד על לימוד סדר קדשים. הוא שלח לרבנים שישבו בערים שמסביבו, שיבדקו מי כהן מיוחס, כדי שיהיו רשימות של כהנים המסוגלים לשרת בבית המקדש. וזקני מרן הגרי"ז זיע"א נענה לבקשתו והכין רשימה מסודרת…

מסורת התורה - יסודות לימוד סדר קדשים מעלתה ותועלתה במעונו של ראש הישיבה מרן הגאון הגדול רבי חיים פיינשטיין שליט"א ראש ישיבת עטרת שלמה

צוות 'לקראת שבת'

לקראת תחילת לימוד סדר קדשים במסגרת הדף היומי ע"י רבבות אלפי ישראל לומדי הדף היומי ובהם אלפי נבחני 'דרשו' בכל רחבי תבל, זכינו באופן מיוחד להכנס אל הקודש פנימה למעונו של ראש הישיבה מרן הגאון הגדול רבי חיים פיינשטיין שליט"א לקבל את מסורת התורה המסורה בידו מאבותיו-אבותיהן ורבותיהן של כל עולם התורה זקניו מרנא רבנו חיים הלוי זיע"א ומרנא הגרי"ז הלוי זיע"א ואביו מרן הגרי"מ זיע"א זיקוקין דינור על מעלת הלימוד בסדר קדשים על התועלת וההשפעה העצומה בדרכי הלימוד, ועל דרך לימוד סדר קדשים, קיבל ומסרה.

"כאשר אנו ניגשים ללימוד סדר קדשים, אנו במילים אחרות ניגשים אל היכל ד'. לימוד סדר קדשים טומן בחובו קירבה מיוחדת לקב"ה היות והוא קירב את עם ישראל אליו באמצעות עבודת הקורבנות. זוהי קירבה וקדושה מיוחדים", מקדים ראש הישיבה שליט"א, "בתפילה כתוב "ואישי ישראל ותפילתם מהרה באהבה תקבל ברצון", מדובר בקרבה מיוחדת הנעשית מאהבה אותה קירב הקב"ה את עם ישראל לחלק של העבודה.

"המשנה באבות אומרת "על שלושה דברים העולם עומד… על העבודה…", כלומר, אחד מהעמודים עליהם מושתת העולם הינו החלק של העבודה. במקביל ללימוד התורה ולעשיית חסד, מציבה המשנה את פעולת העבודה כזו המעמידה את העולם על מכונו".

התורה של כל דבר היא הפנימיות שלו. כאשר לומדים נושא מסוים, לומדים את פנימיותו ויורדים לשורשו. אם כן, לימוד סדר קדשים בו יש את כל שורשי עבודת ה', מדובר בהקרבת קורבנות ממש. כדי לחוש את התחושה המרוממת של הקרבת הקורבנות צריך הן לעסוק בלימוד קדשים בעצמותו והן יש לכל לומד להקדים הקדמה של התבוננות כדי להבין במה עוסקים.

"לימוד זה דורש טהרה מיוחדת כפי שכתוב שתינוק שאך מתחיל את תלמודו, מתחיל מלימוד הקורבנות כדי ש"יבואו טהורים ויתעסקו בטהרות", כלומר, זהו לימוד שטהרה מיוחדת הוא דורש. על מנת להפיק ממנו את המרב יש צורך בטהרת הנפש ובזיכוכה באמצעות לימוד מוסר והתבוננות מיוחדת".

לימוד קדשים – שלימות התורה

"למרות חשיבות לימוד סדר קדשים, ראשונים רבים לא חיברו פירוש לסדר זה היות ומדובר בהלכות שאינן למעשה והראשונים, לרוב, עסקו בעיקר בדברים הנוגעים להלכה למעשה. על שלושה סדרים אין לנו כמעט ראשונים, זרעים, קדשים וטהרות ובשלושתם, הסיבה הינה בעקבות כך שמדובר בהלכות שאינן נוהגות כיום. מאותה הסיבה, אין גם אחרונים רבים על סדר קדשים. ובכל זאת, למרות המחסור בראשונים ואחרונים, התורה היא שלימה ויש עניין בידיעת כל התורה, היות והתורה הינה תורת ה'.

זהו באמת אחד מהתכליתים של הדף היומי, כדי לגרום לכך שיהודי ילמד את הש"ס בשלמותו בלא להשמיט אף מסכת. עניין זה של לימוד התורה בשלמותה, הינו עניין שונה לחלוטין מהלימוד למעשה ועל כן, למרות שהראשונים לא חיברו על סדר זה, מחובתנו לעמול בו וללמוד אותו. תועלת נוספת יש בלימוד קדשים כי דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר ועל כן, הידע והקניין של סדר קדשים, מסייע אף ללימוד שאר הש"ס. התורה עשויה שתי וערב כמו שאומרים בתפלה זכה "אותיות א"ב בהם ארגת תורתך הקדושה", כלומר שהתורה ארוגה וכל חלק בה ארוג ברעהו ועל כן, אם מחסירים את לימוד קדשים, חסר משהו בשלמותו של כל הלימוד".

ליישר את השכל

"סדר קדשים מורכב מדרשות רבות של פסוקים. בעקבות כך, נוצר מצב בו ישנם לומדים החושבים שמדובר בדרשות ותו לא בהם לא ניתן לפלפל אולם אין הדבר כן, לימוד הדרשות בקדשים הינו חוכמה עמוקה וניתן לפלפל בהם הרבה ולהגדיר הגדרות דקות ומורכבות.

יש הבדל גדול בין הלימוד בנשים נזיקין ללימוד קדשים. לימוד סדר קדשים מחייב את הלומד להיצמד לכתוב ולשאוב את ההגדרות מתוך מה שכתוב, זאת לעומת הלימוד בנשים נזיקין בהם הלומד יכול להתרגל לומר סברות וכך הוא עלול, לסטות לעיתים מהאמת. ללימוד סדר קדשים יש השפעה על דרך הלימוד של בן תורה היות והוא מרגיל את הלומד, ליישר את השכל.

כשאדם מתרגל לומר כל העת סברות מליבו, לעיתים סוטים מהנקודה, סוטים מכוונת הגמרא, אולם בקדשים מתרגלים להיצמד למה שכתוב וכך מוציאים את ההסבר מתוך מה שכתוב ולא מסברות חיצוניות.

"דבר זה, נותן דרך בלימוד, להיצמד למה שכתוב ולנסות להבין את הדברים מן הכתוב ולא להסביר את הכתוב באמצעות סברות דיליה. הלימוד בקדשים מחנך איך ללמוד, זה מיישר את האדם, את החשיבה ומחנך איך לחדש מבלי לסטות מהקו אותו מתווה הגמרא. הלימוד הינו ישר לעניין כאשר תיכף לאחר המשנה, מבארת הגמרא את ההלכה. היות וקדשים זהו הקרבה של אדם לקב"ה כפי שביארנו, על כן זהו דבר הנעלה מכל הסברות".

"ניתן לסכם ולומר שמצד אחד הלימוד בקדשים קל יותר היות והוא פורס את כל העניין בשלימות בלא אריכות גדולה. כתוב שקשה עתיקי מחדשתי. לימוד קדשים הינו לימוד חדש ודבר זה, נוסך חיות מיוחדת אצל הלומדים. לאחר שעוברים את ההתחלה הקשה, ישנה חיות מיוחדת".

צורת הלימוד

"ישנה תועלת גדולה בלימוד רצוף של סדר קדשים היות והדבר נותן רצף של לימוד המעניק תמונה כללית על הדברים. הלימוד בזבחים, אשר הינה מסכת המהווה שורש לכל ענייני הקדשים, כאשר הוא נעשה דף אחרי דף, מסייע להקיף את כל העניין ולהכיר את כל סוגי הקורבנות. ישנן השפעות גומלין מפרק אחד למשנהו ועל כן, כאשר לומדים את כל המסכתא ברצף, הדבר נותן אפשרות להבין את התמונה בכלליותה. לימוד זה צריך להיעשות כפי שמקובל גם בנשים נזיקין באופן של גמרא, רש"י ותוספות, בצורה של פלפול. מי שעובר על כל המסכת באופן זה, ירכוש ידיעה כללית בסדר קדשים ויהיה קרוב לסדר זה".

"אני ממליץ שלימוד סדר קדשים יעשה תוך התבוננות כאשר בסופו של כל לימוד, ישאל הלומד את עצמו מה למדנו? מה ההבנה בדברים? להשקיע בלימוד מחשבה שניה ושלישית. התורה הינה סגורה וחתומה ועל מנת להבין אותה, יש צורך לפתוח אותה ולחשוב כיצד מפענחים אותה. צריך לחשוב מה ההבדל בין הדינים ואז גם יגיעו הקושיות ובעקבותיהן, החידושים. דבר זה אומנם נוגע לכל הש"ס אולם כשמדובר בקדשים, כאשר אין הרבה ספרים לעיין בהם, הדבר משמעותי יותר. דווקא זה שלא נכתבו ספרים רבים על קדשים, מותיר ללומד בקעה רחבה להתגדר בה ולחדש חידושים. דבר זה נותן עידוד ללומד היות ושייך לחדש רבות בקדשים ודלא כמו בסדרים אחרים עליהם נכתב כל כך הרבה וישנו קושי לחדש".

"למרות שעדיף הלימוד מפי רב, למרות זאת גם כאשר אין רב, העיון בספרי רבותינו האחרונים הינם מעט בבחינת רב וישנם אחרונים שניתן להסתייע בהם בעת לימוד סדר קדשים. הסיבה שהתחברו ספרי אחרונים על קדשים במאתיים השנים האחרונות יתר על מה שנכתב לפני כן, הינה בעקבות כך שבישיבת וואלוז'ין, היו לומדים מידי יום עמוד גמרא כאשר בכל שתים עשרה שנים, סיימו את כל הש"ס.

לימוד זה, הינו על פי שיטתו של הגר"א שהנהיג שבן תורה ידע את כל התורה כולה ולא מסכת כן ומסכת לא. ממילא, התלמידים למדו את כל הש"ס ובכלל זה אף את קדשים. כך גדולי האחרונים שחיברו ספרים על קדשים, נשאו איתם את המטען אותו הם או רבותיהם, רכשו בוואלוז'ין וכך חודשו בסדר זה חידושים רבים.

החפץ חיים זצוק"ל אשר כל מאודו היה למען כלל ישראל וכל חיבוריו חוברו על מנת לעורר ולתקן את כלל ישראל, עורר מאוד מכוח זה על לימוד סדר קדשים. הוא חיבר את ה"ליקוטי הלכות" כדי שכלל ישראל יהיו בקיאים בהקרבת קורבנות ובעז"ה, כשהמשיח יגיע במהרה בימינו נדע את ההלכות. כך הוא גם שלח לרבנים שישבו בערים שמסביבו, שיבדקו מי כהן מיוחס, כדי שבבוא היום בעז"ה יהיו רשימות של כוהנים המסוגלים לשרת בבית המקדש. וזקני מרן הגרי"ז זיע"א נענה לבקשתו והכין רשימה מסודרת של כהנים. הספר "ליקוטי הלכות" נכתב כדוגמת הרי"ף וכדי שהוא יהיה רק הלכה צרופה, השמיט ממנו החפץ חיים חידושים רבים. החפץ חיים, הינו אחד מהאחרונים שהרימו את קרנו של לימוד קדשים בעולם התורה".

"כשאנו לומדים קדשים, אנו מתחילים להבין מה הפסדנו מכך שאין לנו בית המקדש. יש קינות בתשעה באב ובתפילת מוסף של יום כיפור, בהם אנו מפרטים את כל מה שחסר לנו מאז הוחרב בית המקדש, "לא זבח ולא מנחה וכו'". בקדשים לומדים להבין מה באמת חסר לנו, מה עם ישראל הפסיד מחורבנו של בית המקדש, מתחילים לתפוס במה מדובר, באיזה חיסרון עצום".