ב'ילקוט באורים' בש''ס: 'מתיבתא' ערכין ז'. ונדה מ''ד: כתוב הטעיה חמורה ביותר. כתוב שם, שלפי הרא''ש מותר ואין שום איסור להרוג עוברין. זו אי הבנה בדברי הרא''ש בשטמ''ק על הדף ערכין ז', ששם הכוונה: 'מותר' או 'אסור' בהקשר להלכות של המקשה לילד ומסוכנת שניתן להורגו כדי להציל את אמו, או ההלכה שהיוצאה להיהרג אין ממתינין לה עד שתלד. ושטמ''ק על הדף, שמעתי שזה כתב רבי בצלאל אשכנזי על הגליון, כנראה שקיצר בכמה דברים. ואין שום דעה שמותר ח''ו להרוג עובר.[והתוס' בנדה מ''ד ב'אם תמצי לומר מותר להורגו' וכו', תמהו על דבריו רבים. ה'פרי האדמה', כתב להסביר (שהתוס' קיצר בדבריו, וקאי על מ''ש לעיל במקשה לילד ומסוכנת וכו'), והגליון מהרש''א הגיהו, וה'מנחת חינוך כתב הגירסא המתוקנת -'פטור', והגהות היעב''ץ, וה'אגרות משה' הגיה. והגיהו מ'מותר' ל'פטור'. והאג''מ הוכיח מהתוס' שכך יש להגיה. וכן רואים מהריטב''א שם, שכתב חלק מתוכן דברי התוס' בשם תוס'] ולכל הדעות בהלכה, גם לישראל יש איסור חמור להרוג עובר במעי אמו, אפע''פ שפטור עליו ממיתת בית דין. ורבים כתבו שזה באיסור רציחה, ה'מגן אברהם' [או''ח ר''מ ה'] ושו''ת: 'נודע ביהודה' [תנינא חו''מ סי' נ''ט] ושו''ת: 'צפנת פענח' סי' נ''ט, והגר''ח הלוי, והחזו''א, ועוד רבנים. ושו''ת: 'אגרות משה' [חו''מ ב' סי' ס''ט] כתב שכך זה לפי כל הראשונים. ויש לתקן את ההטעיה החמורה הזו בכל שס''י 'מתיבתא'. ויש שם עוד כמה הטעיות בנושא הזה.