חילול שבת ויין נסך. אינו בספרי הפוסקים המפורסמים.

א.
הלומד הגמרות בדיני יין נסך ועובר לפוסקים ריף, רמבם, טור , שו''ע ועוד מופתע לראות שבכל אלה אין התייחסות ל"מחלל שבת" הנוגע ביין.
והעיסוק המפורש בכך הוא בעיקר במאות השנים האחרונות.

וכן דין זה לא מוזכר בגמרא, וראשונים רבים לא הזכירו אותו, ולכן יש סוברים להלכה שאין איסור ביין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא (שו"ת רש"י קסט; רבי חיים בן עטר).

ולכך רבים הפוסקים שבמצבים שונים ומסיבות שונות, בשעת הדחק - יהיה מותר לשתות ביין שנגעו בו מחללי שבת כל זמן שאינם עושים זאת להכעיס .

( ראה - יהודה יעלה יו"ד נ; בנין ציון חדשות כג; אורי וישעי ק; מלמד להועיל או"ח כט, יו"ד נב; מהרש"ם א, קכא; לבושי מרדכי, אחיעזר ד, לז; שואל ונשאל ג, רטז; חלקת יעקב יו"ד מח; בית דוד א, קלב; אגרות משה או"ח ה, לז; יביע אומר ח"א יו"ד יא; להורות נתן א, לט; ועוד רבים).

ב.
וזל''ש רש''י שם -
"דמחלל שבתות כעובד עבודה זרה. ומייתי ראייה מיהא מקבלין קורבנות מפושעי ישראל וכו'. לא נוטה דעתי אחריה אלא בעודו במשומדותו.

חדא דיחידיאה הוא ולא עבדי כוותיה, דאמר רב הונא איזהו ישראל משומד זה המחלל שבתות בפרהסיא. והוינן בה [למאן] לר' מאיר (כולה). ואמר רב הונא האי תנא היא דחמירא שבת כע"ז. דתניא מכם ולא כולכם. מדקאמר האי תנא [הוא], שמוע מינה |הדגש|לית הלכתא כוותיה." |סדגש|

אור החיים שם:
...אבל סתם יינם של מומרי ישראל ליתא ביה איסור כלל אף אחר גזירת סתם יינם. וסיומא למלתיה אמר זה. ובזה יותרו כל הספיקות וכל מה דהוה קשה לן בש''ס. וכל מה שגזרו רבנן בנותיהן ויינם ופיתם ושמנם בגויים ,לית מינה ולא מקצתה במומרי ישראל ,...

ג.
. מנגד רבים המחמירים וסוברים שדין מחלל שבת בפרהסיא כעובד עבודה זרה ממש, והיין שנגע בו אסור גם בהנאה (תבואות שור יא, יב). ובד''כ כך נהוג למעשה.

וזאת בהסתמך על הגמרא ועל פסיקת הרמבם ואחרים: שאין לקבל קורבן ממחלל שבת בפרהסיא, שאין שחיטתו כשרה, ושכאשר רוצים לשתף את כל יושבי החצר בעירוב חצרות - הוא פוסל את העירוב כגוי (חולין ה, א; עירובין סט, ב).

האם דינו כמומר.
על פי זה כתב הרמב"ם: "השבת ועבודה זרה - כל אחת משתיהן שקולה כנגד שאר כל מצוות התורה. והשבת היא האות שבין הקב"ה ובינינו לעולם. לפיכך, כל העובר על שאר המצוות - הרי הוא בכלל רשעי ישראל. אבל המחלל שבת בפרהסיא - הרי הוא כעובד עבודה זרה, ושניהם כגויים לכל דבריהם" (הלכות שבת ל, טו).

ואלה דברי בעל הלכות גדולות (בהל' שחיטת חולין, דקכ"ו ע"ד) שכתב: "מומר לעבודה זרה ולחלל שבת בפרהסיא עושה יין נסך, דלגבי מומר שבת ועבודה
זרה כהדדי נינהו (הם זהים)". עד כאן לשונו. ונודע שבעל הלכות גדולות דבריו דברי קבלה ויש לסמוך עליהם.

ד.
אמנם כנ''ל גם בשולחן ערוך לא נכתב , דין מומר לשבת, לעניין מגעו ביין, ...אבל בבית יוסף (סי' קיט) הביא תשובת הרשבא וזה לשונו: כתב הרשב"א בתשובה סימן ת"ל ותרפ"ו מי שהוא מפורסם באחד מעבירות שבתורה נאמן הוא בשאר האיסורין דמומר לדבר א' לא הוי מומר לכל התורה כולה זולתי לע"ז ולחלל שבתות בפרהסיא

...."עוד מפי הרב ר' יונה ששמע מחכמי צרפת,.... אבל מומר לחלל שבתות בפרהסיא או שאינו מאמין בדברי רבותינו זכרם לברכה, הוא מין ויינו יין נסך, ועניין חילול שבת היינו דווקא כשמוחזק ג' פעמים, אבל בפעם אחת או ב' פעמים אינו עושה יינו נסך, וצריך שיחלל בפני עשרה". עד כאן לשונו.

ה. למעשה.
ומבואר לפנינו שהמומר לחלל שבת יינו יין נסך, ועושה גם כן יין נסך במגעו..
והרבה אחרונים הביאו זאת להלכה כדבר פשוט, משום שראו במקורות, ביחס לדינים אחרים, שדין מומר לשבת כמומר לכל התורה כולה.
ויין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיא אסור בשתייה ומותר בהנאה.

המקרים שבהם ניתן להקל מבוארים בספרי הפסק ועיין משנה ברורה תקיב ב'.ובדרשו הערה 6. דעות החזו''א הרש''ז הר אליישיב ועוד.

ואכן הבדצים מחמירים ואוסרים להעסיק בעבודת ייצור היין ביקב מחללי שבת , הואיל ולעיתים הם נצרכים בעבודתם לנגוע , ונוהגים כדין דלכתחילה ואין מעניקים כשרות ליקב שמעסיק מחללי שבת.