גיר. כפור גרושל''א:
בלעזי רש"י כתב 'ברד'. וצריך ביאור, כי הגמ' הביאה את לשון הכתוב 'אבני גיר', ובכל יתר פירושי רש"י על 'גיר' כתב שהוא מין אבן, צבע, כעין סיד (עיין רש"י שמות טז, יד. ד"ה כפור. ישעיה כז, ט. ד"ה וזה. דניאל ה, ה. ביצה טו. ד"ה ביצת).
והתמיהה היא לא רק על הלעזי רש"י כי אם על מה שפירש רש"י' 'כפור' שהוא נזכר בתהלים (קמז, טז) לצד השלג. עוד יש להעיר שברש"י שם כתב 'כפור - גליז"א בלעז'.

הפנתי את המאיר למציאה זו


ולי נראה שעיקר הפירוש ברש"י כאן בגלל שיש פה צורך בתיאור לא על המראה שהוא צבע "הגיר" / סיד, אלא על צורתו אבן גיר "מנופצת" וזה נראה ככפור וכפי הפסוק כפור כאפר "יפזר", ועל ההבדל בין פירוש רש"י לפסוק עצמו לפירושו כאן, הוא בשורש דרכו של רש"י בפירושיו, הפסוק שאינו דין מעשי אלא נבואה על מה שיהיה ככפרה לכן בזאת יכופר וכו' וכפי שאכן רש"י מסביר בהרחבה את תיאור הניפוץ כפי שנמצא במקומות נוספים בתנ"ך ואחר כן כך חזר להסביר מה היא המילה "גיר" בנפרד והוא סיד כפי שפירש בכמה מקומות, כאן בגמרא שהנידון הלכתי כתב בעיקר את הצורה הסופית של ניפוץ, שזה ברמה כזאת של ריסוק לחלוטין כפי הנראה כפור, ולא הזכיר כלל את המילה "סיד" בהקשר זה, ובפרט שבדף הבא יזכיר רש"י את מהותו של הסיד בתפקיד הפוך לסתום ולחבר - בור סיד שאינו מאבד טיפה