המטבע הבולט ביותר מתקופת ינאי המלך הוא מטבע שמופיע בו עוגן.
ע"פ מטבע זה, הנפיקה מדינת ישראל הצעירה בשנת התש"י את אחד המטבעות הראשונים שלה בעריך של פרוטה אחת
מצ"ב קובץ תמונה 1: פרוטה ישראלית לצידו של המטבע הבולט ביותר מתקופת ינאי המלך. (צילום מהאוסף הפרטי של פרופ' גב"ע צרפתי ז"ל)

בצידו השני של המטבע מופיעות המילים "יהונתן המלך" בין שמונה קוים. חוקרי המטבעות כינו את שמונת הקוים 'שמש' (רייפנברג) אבל חוקרים מאוחרים יותר כמו קינדלר ומשורר כינו אותה 'כוכב'. ניתן למצא מטבעות כאלו במרשתת למשל באתר המכלול (בערך אלכסנדר ינאי):
יעקב משורר הסביר ע"פ מסכת עבודה זרה שיש איסור לעשות פני אדם על מטבע ולכן ינאי עשה צורת כוכב שרומזת למלך עצמו.
פרט חשוב שנשמט מידיעתם של החוקרים הוא שאסור לעשות גם צורות של גרמי השמים, שמש ירח וכוכבים (ע"ז מג:)
ולכן מאותה סיבה שאין דיוקן אדם על המטבע, אין זה יכול להיות 'שמש' או 'כוכב'.
מהן בכל זאת שמונת הקוים?
הגמרא (ע"ז מג:) מספרת לנו על המנורה שהדליקו החשמונאים בתחילת דרכם: "שפודין של ברזל היו וחופין בבעץ העשירו עשאום של כסף חזרו והעשירו עשאום של זהב" (ע"ז מ"ג:).
ובמדרש פסיקתא רבתי, פסקא ב' מופיע שהחשמונאים הדליקו נרות בשמונה שיפודים.
בדרשות החת"ם סופר, דף ס"ט הוא מסביר שהמדרש אינו מדבר על מנורת המקדש שבה היו שבעה נרות אלא על מנורה אחרת בת שמונה נרות. לדבריו, לצורך פרסום נס השמן, הדליקו החשמונאים במשך שמונה ימים נרות בחצר המקדש כשלשם כך השתמשו בשמונה שיפודי ברזל. פעולה זאת אף רמוזה בתפילה במילים "והדליקו נרות בחצרות קדשיך" ואין הכוונה לשבעת נרות המנורה שהיתה בתוך המקדש, אלא לשמונת השיפודים בהם הדליקו - בחצרות בית ה'.

לכן נראה להציע שאין זה כוכב ולא שמש אלא שמונה שיפודין המסודרים במעגל. אולי מסיבה זאת המטבע כל כך נפוץ – כי החשמונאים רצו להנציח ולפרסם את נס השמן במטבע שלהם.
מצ"ב תמונה 2 של מנורת שמן בת שש קנים במבט מהצד ומעל באופן שמזכיר את שמונת השיפודים שבמטבע של ינאי המלך.