רבה מתני חבית בעא מיניה ופשט ליה מזרק אי אתה מודה במזרק שאי איפשר לו בלא זינוק
ופשט ליה מזרק. צא ולמד מקבלת דם: אי אתה מודה במזרק שאי איפשר לו בלא זינוק. כששוחט על אויר הכלי אין הדם שותת במקומו אלא מקלח לרוחב הכלי עד להלן ואי אויר שסופו לנוח לאו כמונח דמי נמצא כשהוא יורד לכלי מן האויר הוא בא ולא מן הפר והתורה אמרה דם מהפר יקבלנו וגבי חבית נמי אויר שסופו לנוח הוא וכמונח דמי ופסולין:

לשאלה אם אנו סבורים שכל הנמצא מעל כלי (אווירו) ועתיד לנוח בו נחשב שכבר נח בו מיידית מביאה הגמרא הוכחה שכן הדין מדם שחיטה
שדינו להגיע ישירות למזרק מהפר בלי לנוח על דבר אחד בינתים
וכיון שהדם עובר באוויר ובכל זאת לא נפסל מוכח שזה בגלל שברגע שנכנ לאוויר שמעל המזרק וסופו לנוח שם הרי שנחשב כאילו כבר נח, כלומר אכן "אויר ש...סופו לנוח כמונח דמי או לא כמונח דמי" נפשט ממזרק שכמונח דמי

אלא שקשה לי
הרי אם נסבור שדבר העובר באוויר לא כמונח דמי היכן שינוח הרי שכ"ש שאינו נחשב כמונח באוויר עצמו בשעת נפילתו
וממילא אין צורך להגיע למסקנה שמונח דמי בכלי כבר באוויר
אלא ניתן להסביר שיונח רק כשינחת במזרק אבל לא נחשב כמונח באוויר מחוץ לכלי בכ"ש