|
|
קיבלתי במייל (מהרב אוריאל פרנק): בהמשך למה שכתבתי ש"רש"י מפרש את "ויאבק" על פי הלשון הארמית", ע"פ דרכו "לבאר מילים מקראיות בעזרת מילים תלמודיות, וגם להפך" - לא מפתיע למצוא שרש"י משתמש ב"נֶאֱבַק" על פי הבנתו - במשמע נדבק! ראו פירושו לעבודה זרה יז, א: "כל המשתמדים לעבודה זרה אחר שֶׁנֶּאֶבְקוּ במינות". מי שאינו מודע לכך, עלול לטעות בהבנת פירוש רש"י ולחשוב שכוונת המילים "שֶׁנֶּאֶבְקוּ במינות" = שֶׁנאֶבְקוּ ונלחמו נגדה (- לפי המשמע המקובל היום, לשון מאבק ומלחמה, וכפירוש מנחם בן סרוק). אך, כוונת רש"י כאן: נֶאֱחַז, דָּבַק בְּ-, הִתְחַבֵּר והִתְמַכֵּר, וע"פ המשמע הארמי, כמו בסוף אותו עמוד [יז, סע"א]: "כֵּיוָן דַּאֲבֵיק בַּהּ טוּבָא, כְּמִינוּת דָּמְיָא" (וכפי שמצויין אל נכון במילונים, כגון מילון אבן שושן). |