בס"ד סיוון התשפ"ה

ערב הילולת הרב מרדכי אליהו זי"ע ועל איתן דוד בן טובה לרפו"ש


'הדרן' למסכת שבועות בדף היומי / לאור מלחמת 'עם כלביא'


בשעה טובה ומוצלחת, 'הדרן עלך מסכת שבועות', אותה למדנו במסגרת הדף היומי, שיעור הזום. רמות השבים, הוד השרון, ועוד. התחלנו את הדרך ביום העצמאות תשפ"ה, ובראשית ימי מלחמת 'עם כלביא' סיימנו את המסע. "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא".

ישר כח עד בלי די לבני החבורה הקדושה שלנו לומדי הדף. ומפליא לעשות. הפלא ופלא. מבוגרים ותלמידי בית הספר, גברים ונשים, מקרוב ומרחוק. עדיין אי אפשר להאמין, כיצד כולם מתאספים ערב ערב ללימוד התורה. קנקן חדש מלא ישן. "דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן''.

אחד הלומדים כתב לי יפה, שהדף היומי הוא 'כמו מילואים אבל בקבע'. אכן אחד ממגידי השיעור – לוחם כעת בעזה, אחד החברים - קודם לתא"ל, וקול השיעור – נשמע עד בית הרמטכ"ל. כולנו, כחיילים מסורים, מקדישים כל שיעור ב'מי שברך' ללוחמים האמיתיים, מדי ערב בהתמדה. "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה".

שבועת ביטוי ושוא, שבועת עדות ופקדון, שבועות הדיינין והנוטלין. ששה סוגי שבועות התבארו במסכת זו בהרחבה. ושורש כולן בדיבר השלישי עליו נזדעזע העולם בסיני כשאמר: 'לא תשא'. שם ה' חל על האמת ולא על השקר, והמסכת מפענחת את הקריטריון לאמת – לאו והן, כפירת ממון וכפירת דברים, לשעבר ולהבא, על כולם נאמרה האזהרה החמורה. ''אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא''.

ראשית המסכת – בכפרת שעירי יום הכיפורים על העלם טומאת מקדש וקדשיו. מה עצום המשקל שניתן בגמרא לאיסור כניסה אל הקודש בטומאה. התחבטנו - מה הקשר לשבועה? ושיערנו - שאם בהר סיני נשבענו אנו אמונים לה' והפכנו 'מושבע ועומד', ביום הכיפורים נשבע ה' אמונים לנו! ומשבועתו חל עלינו איסור חילול שמו וחילול קדשיו. כך ששני צדדי המסכת הם זה לעומת זה, והכל משלו. "שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ".

נסכא דרבי אבא וגם סטראי, מודה במקצת, מיגו, ושתי כיתי עדים המכחישות – מהסוגיות הקשות בדיני ממונות. עליהן למדנו גם את שני שבילין ופרישה, איסור כולל ומוסיף וכלל ופרט – עוד סוגיות למדניות וכבדות. במסכת שבועות הרבה מאוד עמל ומעט מאוד אגדות, ביגיעה מתחילות ובמציאה מסתיימות. "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה.. מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת".

לקראת מסכת עבודה זרה, נחבר זו לזו את שתי הכלות. בראשונה הילכנו ברעד סביב שמו הגדול, עושה נפלאות, ובשנייה נדון לכף חובה את כל המתחרות... נישא תפילה, שהרי הכופר בעבודה זרה כמודה בכל התורה כולה, אם כן בלימוד המסכת הבאה, ייחשב לנו כקיום תורה תמימה, להגביר בנו האמונה, ולהדוף אויבינו מארצנו הקדושה. ה', מה רבו צרי, רבים קמים עלי, לנחרדים סייע, וקיים בנו הפסוק 'אל תירא כי איתך אני'. "הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי".

הרב ישראל שווץ, רמות השבים