מחשבות לסיום שבועות:

בתחילתה ידיעות הטומאה: מציאות רוחנית, מעשה פיסי שיוצר השלכות רוחניות.

בעיקרה שבועות: דיבור שיש לו משמעות. לא אותיות פורחות באוויר אלא מחוייבות קיימת

בסיומה (ובהרבה מפרקיה)- שבועות ממון. דיבור שיוצר מציאות מעשית. רוח ממללא שמחוללת מציאות.


*

המסכת מסיימת בבידול בין שבועות ביטוי לשבועות פקדון "שהרי כפרו ממון"-

האחריות על הדיבור מצדו הרוחני, מול הקב"ה שחותמו אמת,

מול האחריות על הדיבור מצידו האנושי, המציאותי- חייב או לא חייב ממון.
*

תהלים נגד טילים-

מילים שמחוללות מציאות.

ספרים שנכתבים ויוצאים אל כל העולם היהודי והגויי,
ומורים ליהודים להגן על גופם ממש

"בחודש השלישי הוא חודש סיוון, בשלושה ועשרים בו (היום, סיום שבועות)

ויכתב ככל אשר ציוה מרדכי אל היהודים...

להקהל ולעמוד על נפשם

להשמיד להרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אותם טף ונשים ושללם לבוז....

*ולהיות היהודים עתידים ליום הזה להנקם מאויביהם*

שנזכה אמן

הדרן עלך מסכת שבועות והדרך עלן!