א.
בלי הדלקה.
כי בתנך "דלק" הוא בד''כ רדף \השיג.
בתורה אין פעולה של הדלקת אש \נר \ מנורה.

להאיר -בבריאה כתוב שעל : המאורות ..להאיר . ובשמות בעמוד האש..להאיר להם.. ובמנורה - יאירו שבעת הנרות...

להעלות - ובפרשתינו "בהעלותך" את הנרות.. וכן בשמות ובויקרא "להעלות " נר תמיד.

הטבה -ולרמבם יש עוד מונח "הטבת הנרות" במובן הדלקה.

עריכה - גם היא מוזכרת בתנך בשמות כז,כא. ובויקרא כד. לעניין המנורה "יערוך אותו אהרון ובניו". ו: יערוך אהרון את הנרות אלא שבד''כ כלל היא לערוך את העצים [בעקידה, ואליהו בכרמל]הלחם [ בשולחן]

הדלקה - נכון יש ביחזקאל כד,י. "הדלק" האש..ובעובדיה א,יח. בית עשיו לקש "ודלקו" בהם...

ובכל זאת "הדלקת המנורה" היא זאת השלטת בכל השיח התורני כולו לגבי המקדש שבת חנוכה, לג בעומר .

** ומן הראוי "להעלות" הסבר "שיאיר" את עינינו על מה הטיבה התורה "לערוך" ולא "להדליק" את המנורה ?

ב.
מי, מתי ,היכן.וכמה .
1. להדליק או שיהיה דולק ?
2. מצווה אחת או שתיים ?
3. פעם או פעמיים ? בערב או גם בבוקר ?
4. בפנים או גם בחוץ ?
5. מספיק נר אחד או על כולם לדלוק תמיד .
6. בכהן או גם על ידי זר ?


בכל הנ''ל יש מחלוקות ,וקיימות דעות שונות 2 או 3.
1.להבנת ר' חיים ברמבם המצווה היא שיהיה דלוק וההדלקה אינה מצווה. ולרוב המפרשים ההדלקה היא המצווה.

2. לרמבם מצווה אחת יש הטבה היא הדלקה. אולם למאירי ולחינוך שתי מצוות יש כאן הטבה והדלקה.

3. לרמבם מדליקין פעמיים:בערב ובבוקר. לרוב המפרשים מטיב בבוקר וההדלקה רק בערב .

4. לרמבם על כל הנרות לדלוק בכל היממה . לאחרים רק הנר המערבי דולק כל היממה, והשאר רק בלילה.

5. לרמבם ההטבה ע''י הכהן, אבל הדלקה אם הוציאוה לחוץ כשרה גם בזר לכתחילה - שהדלקה אינה עבודה. ולראבד רק בדיעבד כשרה בזר. ולריטבא הדלקה בזר פסולה אבל אינו חייב מיתה.