"יש חורש תלם א' וחייב עליו משום שמונה לאוין"

מה לי נ"מ?

בשביל מה המשנה טורחת למנות זאת? כמו שהגמרא בדף כב. מראה אפשר למצוא עוד לאווים רבים אחרים.

אם בשביל לומר את העקרון שאפשר במעשה אחד לעבור כמה עברות, מספיק לומר את העקרון, בשביל מה למנות כרוכל?