יש גירסאות שרבה ברה גברא.
שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא הֲוָה קָא מִשְׁתַּעֵי בַּהֲדֵיהּ וְלָא הֲוָה קָא מַהְדַּר לֵיהּ אֲמַר לֵיהּ מִן חַבְרַיָּא אַתְּ הֲדַר לְעַפְרָיךְ
״קם רבה שחטה לרבי זירא.״ (מגילה ז׳ ע״ב)
ידוע התמיהות על הסיפור.
אפשר לקשר בין שתיי הסיפורים?
אולי קם רבה ושחט ל[הגברא דברא לפני] רבי זירא...
אולי הגברא דאיברא שב לרבה, אחרי שלא היה שומע מה שר׳ זירא אמר לו: ״שב לעפריך״, כי ר״ז ״משתעי בהדיה ולא הוה קא מהדר ליה״.
ידוע שר״ז היה תמיד מפקפק בעצמו ונתון למידה יתירה של רצינות. והיה כמה אומראים שניסו להביא אותו לחייך ולהקל לו.
אולי הסיפור אם רבה בפורים הוא גם מקרה שאחד מהאמוראים ניסו לייצר עוירה קלה ע״י שחיטת הגברא דאיברא...