לפירוש רבא ביישוב סתירת המשניות, אם מישהו מסית בלי לפרט טיבתו של העבודה זרה והניסת נתרצה ופלח, המסית חייב על ההסתה קלושה כזה?
הלימוד מ״קרובים ורחוקים״ לפי רבא הוא רק קולא על הניסת שאינו מתחייב כשהוא נענה בחיוב רק אם הוצג בכל המאפיינים של הע״ז, אבל לגבי המסית זה לא הכרחי שהוא חייב להלל הע״ז לכל פרטיה, או אפילו לגבי המסית נאמרה הגילוי של ״רחוקים וקרובים״, שעד שאינו מפרט שבחו של הע״ז אינו נקרא מסית, ואם מישהו ניסת מהסתה כלשהו נחשביה לניסת מפי עצמו שלא נתפס מההסתה אפסי?