א.
רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא מִנַּיִן שֶׁאֵין קוֹבְרִין רָשָׁע אֵצֶל צַדִּיק שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי הֵם קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקׇם עַל רַגְלָיו ...
והפוך קבורת צַדִּיק אֵצֶל רָשָׁע -אסור או מותר ?

מעוללות החברה קדישא.
בשו"ת מחנה חיים (חו"מ חלק ב' סי' מ"ז) כתב לגבי צדיק שחברה קדישא שיחדו את בני משפחתו לקוברו אצל רשע בקצה השדה כדי להעלות את מחיר החלקות.

ב.
האם אחרי עיכול הבשר קובריןמרשע אצל צדיק ?
.. כֵּיוָן דְּאִיקְּבוּר הָוְיָא לְהוּ כַּפָּרָה לִיאַבְּלוּ בָּעֵינַן נָמֵי עִיכּוּל בָּשָׂר ..
ורב העיר צעק ככרוכיא ומחה כנגדם, והמחנ"ח פסק שלא להוציא את הצדיק מקברו כיון שכבר עברו י"ב חודש מאז שנקברו שכניו הרשעים שהוא משפט הרשעים בגיהנם,
ואף דמ"מ אינו נעשה צדיק, לאו מינו אינו מחריב בו עי"ש.

ג. גהינום.
ויש להעיר דבספרי הקודש איתא דלפעמים עוברים שנים רבות עד שמגיע לגיהנם, וכל זמן שלא הגיע לגיהנם אינו מתכפר לו בי"ב חודש,

ובעיקר הדבר נראה דהכל תלוי במעלת האדם בחייו ולא במעלתו לאחר מותו דאל"כ הרי גם מיתה וקבורה מכפרים (אם עשה תשובה והתודה, כמבואר ברמב"ם ריש הל' תשובה) ולמה אין קוברין צדיק אצל רשע וע"כ דאין הדבר תלוי אלא אם היה רשע בחייו,

ד. יצא שכרן בהפסדן .
ומה שדייק מלשון הגמ' אין קוברין רשע אצל צדיק (סנהדרין מ"ו ע"ב) ולא להיפך צדיק אצל רשע אינו דיוק. דרשעים ירצו להיות אצל צדיק ולא להיפך.

וביש"ש יבמות פ"ג סי' ט"ז
"מה שנוהגים העשירים לקנות מקום חשוב לקברו כדי להיות שוכבים אצל צדיק לפי הסברא יצא שכרן בהפסדן כי אולי אינם ראויים לכך ויענשו, כי רע וצר לצדיק שישכב רשע אצלו".

אמנם בשו"ת חת"ס משמע כהבנת המח"ח דאין הדבר תלוי אם היה רשע בחייו אלא בשעה שאנו דנים אם להוציאו, עי"ש היטב ודו"ק.
עפ''י המנחת אשר פ' ויחי.