וכפטיש יפוצץ סלע מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים
פרשת השבוע ברש"י (ו-ט)לכך אני אומר יתישב המקרא על פשוטו דבר דבור על אופניו, והדרש תדרש, שנאמר הלא כה דברי כאש נאם ה' וכפטיש יפוצץ סלע (ירמיה כג, כט.), מתחלק לכמה ניצוצות:
בעוד מקום אחד בלבד רש"י אומר את ההתנצלות הזו כביכול (בראשית וישלח לג-כ) שהקדוש ברוך הוא קראו ליעקב אל, ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע, מתחלקים לכמה טעמים, ואני לישב פשוטו של מקרא באתי:
ישנה גמרא נוספת במסכת שבת (פח:)לגבי עשרת הדברות - א''ר יוחנן מאי דכתיב {תהילים סח-יב} ה' יתן אומר המבשרות צבא רב כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה נחלק לשבעים לשונות תני דבי ר' ישמעאל {ירמיה כג-כט} וכפטיש יפוצץ סלע מה פטיש זה נחלק לכמה ניצוצות אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב''ה נחלק לשבעים לשונות ,

נראה ששני הדברים קשורים אחד בשני כפי שיראה המעיין שם שרש"י שמשה רבינו בנה מזבח וקרא לו ה' נסי וכו', ולמעשה אם הפשט שם שהקב"ה קרא ליעקב "א-ל" אז באמת יעקב לא ידע שמו של הקב"ה כי הרי גם לו עצמו קרא בשמו, וע"כ גם בפרשתינו יפרש שלא ידע משה רבינו את שמו והפעולה הנפעלת מכך, משא"כ אם הפירוש שיעקב קרא לו "אל" אז ידע שהשם הפועל איתו הוא "א-ל" ולא הוי"ה כי את שם זה לא ידע וכך אצל מרע"ה, ויש מקום להרחיב ביתר שאת את ההקשר בין הדברים על כל פנים רק נציין את ההבדל בלשונו של רש"י בוישלח שלא כתב "ניצוצות" אלא טעמים ולשון זה נמצא רק אצלינו בסנהדרין, ובאמת אם מפרשים שם את הפירוש שהקב"ה קראו ליעקב "א-ל" אז פסוק זה הוא מדברי הקב"ה עצמו, אבל אם פירושו כפשט שיעקב קראו להקב"ה אלו דברי יעקב אבינו הכתובים בתורה ופירוש התורה מתחלק לכמה "טעמים" ותרתי משמע איך להטעים ולפסק את הפסוק לפי הפי' , (וכן אצלנו מדבר "בענין מזבח" וטעמים) אבל בפרשתינו (וארא) הכל מדבריו של הקב"ה (לשני הפירושים" ע"כ הביא את כל הפסוק והלשון "כמה ניצוצות" כי זה כמו עשרת הדברות ותלוי בשומע איך שמע מהקב"ה שיכול לשמוע בב' אופנים. (על פי הנאמר אז כותבי המ"מ ברש"י צריכים להפנות בפרשת וארא לשבת פח: בדווקא, ובוישלח למסכת סנהדרין)
הדברים לעומקם הם גם לפי דרך חלוקת הניצוצות שרש"י מפרש בשבת בשונה מתוס' ויעויין כאן בתוספות ועוד, וברצות ה' אעלה לאתר בצורה מסודרת ומורחבת יותר.