רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר אֲפִילּוּ בָּזֶה אַחַר זֶה.
כלומר הוא סובר שיכולים העדים שלא להיות מאוחדים אלא נפרדים ובכ"ז תתקבל עדותם ובלבד שיאמרו עדות זהה.
ולשיטתו זו, שגם כשדברים נפרדים בהתהוותם עדיין הם יכולים להיחשב מחוברים ומאוחדים כשבאים לשימושם, כך גם בסוברו כרבי ישמעאל בעניין יצירת מנורת המקדש במנחות פח,ב ( שהנרות אינם חלק מככר הזהב בניגוד לשיטת ר' עקיבא ):
ר' יהושע בן קרחה אומר מנורה באה מן הככר ואין מלקחיה ומחתותיה ונרותיה באה מן הככר ואלא מה אני מקיים את כל הכלים האלה שהיו כלים של זהב, זהב - בהדיא כתיב בו {שמות כה-לז} ועשית את נרותיה שבעה והעלה את נרותיה והאיר אל עבר פניה ומלקחיה ומחתותיה זהב טהור ?! לא נצרכא אלא לפי נרות.
הנרות אינם חלק מככר הזהב אבל גם הם עשויים מזהב ומחוברים למנורה, והעיקר 'פי הנרות' כמו 'פי העדים' שיהיה שוה ומדוייק.
לענ"ד יש כאן ממש שיטה זהה למרות המרחק שבין העניינים.