אמר חזקיה בקשר לאותו ענין: מניין שכל המוסיף גורע — שנאמר שאמרה חוה: "אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו" (בראשית ג, ג), והלא ה' לא אמר אלא איסור אכילה ("ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו". בראשית ב, יז) ולא איסור נגיעה, וכיון שהוסיפה חוה שיש איסור נגיעה בעץ, והראה לה הנחש שאין מתים בנגיעה, נכשלה אף באכילה.

מכאן גם התוספות של חז"ל בעייתיים והם עצמם אמרו את זה כאן