אָמַר רַב זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם וְיָרֵחַ כִּשְׁלֹשָׁה אִיבַּעְיָא לְהוּ אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם בַּהֲדֵי דִּידֵיהּ אוֹ דִילְמָא אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם לְבַר מִדִּידֵיהּ תָּא שְׁמַע וְיָרֵחַ כִּשְׁלֹשָׁה אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בַּהֲדֵי דִּידֵיהּ שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְבַר מִדִּידֵיהּ אַרְבָּעָה לְמָה לִי וְהָאָמַר מָר לְאֶחָד נִרְאֶה וּמַזִּיק לִשְׁנַיִם נִרְאֶה וְאֵינוֹ מַזִּיק לִשְׁלֹשָׁה אֵינוֹ נִרְאֶה כׇּל עִיקָּר אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אֲבוּקָה כִּשְׁנַיִם בַּהֲדֵי דִּידֵיהּ שְׁמַע מִינַּהּ

זמן ממושך ניסיתי ולא הצלחתי להבין את הפסוק מתהלים שבכותרת, כי את פרק קכא אנו אומרים 3-4 פעמים כל יום ואת הפסוק לא הבנתי.
לו ראיתי בפרשני הגמרא של ברכות מג,ב מי שיעיר מה שאכתוב להלן לא הייתי כותב כאן את הדברים אך משלא מצאתי בחיפוש קצר - העזתי לכתוב, אך אם מישהו ימצא שהדברים כבר כתובים נא יודיעני.
לכאורה פשוט שהשמש בחומה הרב יכולה להכות על ראש אדם ולגרום לו מכת שמש או אף מכת חום, וכאן המשורר מבטיח למי ששם מבטחו בקב"ה שהשמש לא יכהו. ברם לכאורה קשה להבין מה משמעות הביטוי 'וירח בלילה' וכאילו כתוב 'וירח לא יככה בלילה', שהרי הירח אינו מחמם ואורו אינו מזיק כלל, אם כן מה המשמעות של האמירה שלא יכה אור הירח את הבוטח בקב"ה בלילה ?
תחילה השוויתי למה שאמר יעקב אבינו ללבן, 'הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה', וכוונתו היתה, שבימים - היובש והחום כאילו 'אכלו' את גופו בעת ששמר על צאן לבן, וכך גם הקור העז כקרח שהיה בלילות. אך אילו היתה השוואה זו נכונה, ראוי היה שמשורר תהלים יכתוב 'יומם השמש לא יככה וקרח בלילה', ואמנם לו כך היה כותב, היה הדבר גם מובן לחלוטין וגם יוצר פרק תהלים מושלם, באשר יש בפרק קכא את כל אותיות הא-ב חוץ מהאות ק...
ולכן לעצמי תמהתי, היתכן ( ח"ו ) שנפלה טעות של אות אחת בפרק ?
אך בשבת קדש ( ויחי, לפני כמה שעות ) נתקלתי בסוגיה בברכות מג,ב המובאת בזה, ומיד הבנתי שרב פשוט מסתמך בדבריו על הפסוק שבכותרת, וכך הוא מבארו
( פירוש פשוט ונפלא - שלא כפרשני המקרא, עיין בדבריהם ) :
כשאדם הולך לבדו ביום, אין הוא חושש ממזיקים בשל האור הבא מהשמש, וכאילו כתוב :'יומם - יהיה לך אור השמש מגן ממכשול כי תוכל להיזהר, לכן כל מזיק ( שד או כל מזיק בלתי נראה אחר ) לא יגרום לך נזק ולא יככה' ( לכאורה להיפך מפשט הכתוב במבט ראשון כפי שהבנתי עד היום, שהשמש עצמה לא תכה וכאן מבואר שאור השמש יגרום ששום מזיק [ שאינו מוזכר במפורש כדי שלא לפתוח פה...] לא יכה )
'וירח- כלומר אם תצרף אליך בהליכתך בליל ירח את אורו, וגם תשתמש באור מאיר נוסף ( במקום אור השמש )- כאבוקה - אזי התאורה המצטברת תמנע אותך מלהיכשל ולהיפגע ע"י מזיקים בלתי נראים ( אפילו אם תלך יחידי בלילה )'.
אם כן משורר תהלים מבטיח לאדם הבוטח בקב"ה, שכפי שנתן הקב"ה את המאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ בלא הפסק יומם ולילה, לא רק לימים ושנים לאותות ולמועדים, אלא גם פשוט להאיר ליצוריו בדרכם לבל יכשלו, כך ישמור הקב"ה את נפש הבוטח בו מכל רע, תמיד.
הנה למדנו בזה מפרשנותו הנפלאה-פשוטה של רב לתהלים קכא. כפתור ופרח !