הגמרא מקשה על רב הונא ממשנתנו ואח"כ מנסה למצוא תנא שאמר את משנתנו .

הצעה ראשונה ר' מאיר שאומר שמקנים דבר שלא בא לעולם .
הגמרא דוחה ומחלקת חילוק מקנים דבר שלא בא לעולם ולא לדבר שלא בא לעולם .

לכאורה כל חילוק שלא יהיה בא לפתור קושיא או בעיה .
אצלנו החילוק יוצר קושיא , למה להעלות אותו ?
החילוק אולי סביר והגיוני , אך האם הוא מוכרח ? בהמשך הרי רב ששת חולק על החילוק .

למה לעשות חילוק שיוצר קושיא ?