סקר
איך אתה מסתדר עם פירוש הרשב"ם לב"ב?





 

פורום פורטל הדף היומי

בבא בתראקכו ע"בכח תשרי תשפ"ה19:58יריקות בתורה ובחז''ל. / ‏לאנתנ
יריקות בתורה ובחז''ל.

א.
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא אֲמַר לֵיהּ מוּחְזְקַנִי בָּזֶה שֶׁהוּא בְּכוֹר אֲמַר לֵיהּ מְנָא יָדְעַתְּ אֲמַר לֵיהּ דְּכִי הֲווֹ אָתוּ לְגַבֵּי אֲבוּהּ אֲמַר לְהוּ זִילוּ לְגַבֵּי שִׁכְחַת בְּרִי דְּבוּכְרָא הוּא וּמַסֵּי רוּקֵּיהּ
וְדִלְמָא בּוּכְרָא דְאִמָּא הוּא גְּמִירִי בּוּכְרָא דְאַבָּא מַסֵּי רוּקֵּיהּ בּוּכְרָא דְאִמָּא לָא מַסֵּי רוּקֵּיהּ..
רשבם מסי רוקיה - לעין.

ר' מאיר.
ואכן מוצאים אנו גם אצל ר' מאיר שאישה ירקה בעיניו לרפואה-
"צפה ר"מ ברוח הקודש ועבד גרמיה חשש בעייניה. אמר כל איתתא דידעה מילחוש לעיינה תיתי תילחושי.
אמרין לה מגירתא הא ענייתיך תיעלין לביתיך עבדי גרמיך לחשה ליה ואת רקקה גו עייניה. אתת לגביה אמר לה חכמה את מילחוש לעיינא. מאימתיה עליה אמרה ליה לא. אמר לה ורוקקין בגויה שבע זימנין והוא טב ליה.

מן דרקקת אמר לה אזלין אמרין לבעליך חד זמן אמרת ליה והיא רקקה שבעה זימנין.. ירושלמי סוטה א.

ובתורה מצאנו שלוש יריקות: יריקה אצל מעשה מרים,
בדין זב, ובחליצה.

ובחזל יש גם יריקתו של עשיו.
"וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח" (בראשית כ"ז, ל"ו)
במדרש בראשית רבה (פ' ס"ז), מובא שעשיו התחיל מחכך בגרונו כמאן דמחייך, וזורק רוק מפיו ויאמר "הכי ויעקבני וכו'".

ב.
בדרשו - הביא הר'צ, וינברג
שלפי"ז יש לבאר את המדרש שעשיו אמר כי הוא הבכור ויעקב נטל ממנו הבכורה ברמאות, לכן התחיל לזרוק רוק מתוך פיו, וכוונתו היתה לומר: 'בחנו את רוקי ותראו כי אני הבכור, כי הרוק שלי יכול לרפא את העיניים', ואמנם עשיו היה באמת הבכור משום שנולד ראשון, וא"כ רוקו היה מרפא את העיניים, ע"כ.

יריקת עמרם על מרים..
וראה בספר רקועי פחים פ' בהעלותך שמבאר עפי"ז מה שנאמר שם (יב, יג-יד): "ואביה ירק ירק בפניה", שמרים היתה בתו של עמרם, ועמרם היה בכורו של קהת, ומשה ביקש מהקב"ה לרפאות את מרים, והקב"ה ענה לו, שאם אביה עמרם, שהינו בכור לאביו קהת – ירק עליה, הרי בהכרח שברוק שלו תתרפא.

ג.
ברפואה. מפרק ומעכב.
מעבר לכך שהרוק מכיל אנזימים מפרקי מזון :
כגון עמילאז, ליפאז .יש בו גם אנזים הפטוקורין המצוי ברוק נקשר למולקולות ויטמין B12 ומונע בכך את פירוקם בקיבה בטרם עת.

הרוק מביא לניקוי הפה משאריות מזון ובכך מונע התפתחות חיידקים בפה. הרוק מכיל תרכובות ואנזימים אנטי-בקטריאליים ואנטי-ויראליים, המגינים מפני התפתחות זיהומים בחלל הפה, ומפרקים חיידקים הנמצאים במזון.
האנזים ליזוזים מפרק את תאיהם של חלק מהחיידקים המצויים במזון.

ד.
בהלכה:
אינה ברמבם .

ואולי נקט כמאירי שכתב:
האב נאמן להעיד על בנו שהוא בכור אע"פ שאין לנו בו חזקה ... אפילו לא הוחזק לנו אלא מצד דברים המוניים ובלתי אמתיים כגון שהיו תובעין את רקו לרפואות רגילות אצל ההמון בזמנים הקדומים היו צריכין בהם לרקו של בכור לאביו.
סומכין על אותה חזקה בלא עדות אחרת.. עד שיתברר ההפך בעדות הנאמנים עליו

בטור ושו''ע.
אך גמרא זו נפסקה להלכה להוכחת בכור בדיני ירושה, בטור ובשו''ע רע''ז.
... אבל אם אמר דברים שמוכיחים עליו שהוא בכור לאב אף על פי שלא פירש נוטל פי שנים.
כגון שאמר פלו׳ בני בכור הוא ורוקו מרפא חולי העינים דגמרינן שרוק של בכור לאב מרפא ולא רוק בכור לאם:

ולא ראיתי שהסבירו ההבדל בין בכור לאב ובכור לאם. שהרי אצל ר' מאיר ראינו שגם רוק של אישה מרפא. ואפשר שמדובר על דרגות שונות בכוח הריפוי.

וראיתי שכבר דנו בכך גם כאן -
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=4231

 

טוען....

הודעה ראשית   օ הודעה ראשית ללא תוכן   תגובה להודעה   օ תגובה להודעה ללא תוכן   הודעה חדשה   הודעה שנצפתה   הודעה נעוצה  
סימון משתמשים משתמש מחובר   מומחה   מנהל              תקנון הפורום
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר