רשב"ם בבא בתרא קיא:
הגמרא מביאה ראיה שבעל יורש את אשתו מהפסוק וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד.
'וכי מנין ליאיר שלא היה לו לשגוב? מלמד שנשא יאיר אשה ומתה וירשה'.

ורשב"ם מסביר: מהיכן רואים בפסוק שערים אלו שייכים ליאיר ולא לשגוב אביו.

ויהי לו - ליאיר ולא לשגוב דכתיב לעיל מיניה ותלד לו את שגוב והתם הוה ליה למכתב ויהי לו וגו' אלא איאיר קאי ועוד דכתיב בתריה ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם וגו':

מישהו יכול להסביר מהי ראייתו השניה?