ב''ב קיג:
והזיקה לסוכות ולשמיני עצרת.

דְּתַנְיָא וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט אוֹרְעָה כָּל הַפָּרָשָׁה כֻּולָּהּ לִהְיוֹת דִּין.
וברשבם... אורעה. לשון מאורע לשון ויקר מקרה (רות ב).

ובתרגום שם ..וְאֵירַע אִרְעַהָא אַחְסָנַת חַקְלָא דַּהֲוָה לְבוֹעַז . = התרחשות. לא מתוכנן \ ולא קבוע.
אֵרַע - שורשו א־ר־ע. ובארמית ע־ר־ה שהוא השורש הארמי המקביל לק־ר־ה (מִקְרֶה).

שמיני עצרת.
מארמית: בְּיוֹמָא תְמִינָאָה כְּנִישִׁין תֶּהֱווֹן בְּחֶדְוָא מִן מַטִילְכוֹן לְבָתֵּיכוֹן כְּנִישַׁת חֶדְוָא וְיוֹמָא טָבָא וְאִירוּעַ קַדִישׁ תֶּהֱוֵי לְכוֹן ..תרגום מיוחס ליונתן-במדבר כט,א. תרגום: .. עצרת שמחה ויום טוב ואירוע מקודש תהיה לכם ..

וסוכת עראי -
שתי המילים עֲרַאי ואֲרָעִי מקורן אחד הוא א.ר.ע.
והמילה עראי מוזכרת רבות בחז"ל,

"חמישה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז" (תענית ד ו), ומכאן שמות העצם (שהתחדשו מאוחר יותר) מאורע ואירוע (התרחשות, מקרה)

כגון במפגש יעקב ועשו – : על בני יעקב החוזרים ממצרים נאמר: "וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם", ובתרגום: "וחויו ליה ית כל דְּעָרַעָא יתהון".

המילה עֲרַאי היא ניגודה של המילה קֶבַע, היינו במשמעות: זמני, לא קבוע. כך במשנה סוכה: " שבעת הימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי" (סוכה ב, ).
וכן - 'דירת עראי' או 'אכילת עראי'.

העולה מכאן ש א.ר.ע משמעותו מקרה. מבנה\אירוע זמני. התרחשות מקרית
בזמן או במקום.
בניגוד לבית קבע,או מצב רצוף לאורך זמן, או מעשה מכוון.