ב"ה

'היכא את בר לקישא' (= איפה אתה ריש לקיש?)

על לימוד תורה ועל קולות שונים בחברה

מהרהורי ליבי
בעקבות האגדתות של פרק השוכר את הפועלים

זכורני כשהתחלנו את הדף היומי והיינו נפגשים בסיומי מסכתות
היה יוסי אומר
מאוד יפה בעיניי, שבגמרא יש ויכוחים עצומים
אך תמיד מתוך כבוד הדדי
הקשבה לדעות שונות
ומקום לקולות רבים

חושבני שזה המסר העולה כחוט השני בסיפורי פרק שביעי במסכת בבא מציעא

מדוע רצה רבי יוחנן את ריש לקיש בבית המדרש?
מפני מה לא אמר - מי לסטנדר - לסטנדר, ומי לים לים!
אנחנו לא צריכים אתכם. ניסע חו"לה.
רבי יוחנן
שיופיה של ירושלים-שעושה-ישראל-חברים טבוע בו
מלמד אחרת
'ריש לקיש', הוא יבכה בסוף ימיו, 'אני צריך אותך'
'היכא את בר לקישא?'
רק כשבאת לבית המדרש
עם הסיף הסכין הפגיון והרומח
רק אז רווחא שמעתתא
נהיה צפוף לרווחה
כי עד שבאת המקום שלך בבית הכנסת היה ריק
עד שבאת היתה חסרה אות בספר התורה
והספר היה פסול

ובימים ההם בזמן הזה
בעיניי
זעקתו של רבי יוחנן מנסרת בחלל החברה הישראלית
היכא אתה בר לקישא? היכן אתם? האם תבואו?
אנו זקוקים לקולותיכם בתוככי בית המדרש
יש מקום. המקום הוא שלכם. 'המקום' ירחם עליהם.
וגם אם נראה לכם שמלא כאן
אהבה דוחקת את הבשר
השמיעיני את קולך
מבטיחים להקשיב

זה נכון
להט המחלוקת לפעמים סותם את הלב
משכיח את המוסר האנושי
ועלול להשכיח גם את אלוקים
שוכחים 'לברך בתורה תחילה'
לומדים כדי להרבות לימוד
כדי להתחדד ולהקיף חבילות שאין בהן ממש
אבל אנו מוכנים להתענות כדי להשכיח לימוד מבולבל
כדי ללמוד יחד
לקבל פני לימוד חדש רב קולות
בחברותא
כמו בגמרא

נחזור בתשובה כמו רבי אלעזר ברבי שמעון
ננקה את סיגי הלימוד כמו רבי זירא
נתווכח עליה כמו ריש לקיש ורבי יוחנן
ונעביר אותה הלאה כמו רבי חייא

היכא אתה בר לקישא?
'ויאמר הנני'