א. הגמרא אמרה שניתן ללמוד שלא צריך להשיב אבידה כאשר שכר ביטול מלאכתו גדול מערך האבידה עצמה, מהפסוק "אפס כי לא יהיה בך אביון" – שלך קודם לחברך. ותימה – הרי שם מדובר שהוא יתן לאביון ולא יישאר לו עצמו, אך כאן – אם יקח את האבידה הוא ידרוש את שכר טיפול מלאכתו מהמאבד?!

ב. סברא להתלבטות במקרה שאינו לפי כבודו בעיר אך לפי כבודו בשדה – מה העיקר בהשבת האבידה – האיסור להתעלם (ואז השדה קובע) או הצורך להשיב (ואז העיר קובעת). וזה תלוי בשאלה בסיסית יותר – האם מדובר פה במצווה ממונית (כמו שהגמרא עצמה רומזת אולי בדף זה) או (גם) במצווה בין אדם למקום.

השאלות מאתר "סיני" לרב אורי ברילנט.