מדוע נזקק בית הדין לדיון בעניינו של אדם שקנה שדה מגזלן ובעת הקניה ידע שהשדה גזולה, ולאחר שהנגזל לקח אותה ממנו הוא רוצה לקבל את כספו מהגזלן בחזרה
( ובחוצפתו גם את השבח )?
הרי 'זה נבילה וזה טריפה' ושניהם עבריינים, וכי בית הדין הוא בית דין של העולם התחתון ח"ו ?
ואם אין כאן עניין לדין של בי"ד אלא רק הלכה כיצד לנהוג, מה אכפת לנו אם יוכל הקונה להוציא כספו מהגזלן או לא - שיריבו שני העבריינים ביניהם ?!
וכי בזה צריכים היו החכמים לעסוק ?