רציתי לשתף אתכם בתגלית מדהימה שעליתי עליה הבוקר שפותרת תעלומה ישנה.
רבים תמהו על מה שאמר שמואל (תלמוד בבלי ברכות דף ז' ועבודה זרה דף ד', תלמוד ירושלמי ברכות פרק א' הלכה א', איכה רבה פרשה ב' פסקה כ"ב, מדרש אגדת שמואל תחילת פרשה ג') "הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה" (בחלק ספרים השתבשו הגרסאות וכבר ביארו לוי גינצבורג וחיים יחיאל בורנשטיין שזו הנכונה) מאיזו סיבה הוחלט לחלק את השעה למספר שכזה?
שלמה גאנדז במאמרו The Division of the Hour in Hebrew Literature עמוד 22 ניסה להציע הסבר שאינו מספק ואין ראייתו נכונה ויש עליו קושיות ולא אכנס לעסוק בו כעת אלא אציע את הסברי שנראה מבוסס הרבה יותר.
בברייתא דמזלות אות ח' נכתב "לבנה מהלכת את המזל לשני ימים ושלש שעות ושליש חסר משהו, נמצאת גומרת לי״ב מזלות לכ"ז יום וארבע שעות חסר שתות משתים עשרה ליום". ערך זה שונה מהידוע כיום (27 ימים 7 שעות 43.2 דקות) ביותר משלוש דקות (השעות בברייתא הן שעות גדולות שיש מהן 12 ביממה) משום שהוא מבוסס על ערכים שונים לאורך השנה והחודש בהתאם למה שהיה מקובל בזמנם: שנת החמה היא 365 ימים ורבע בדיוק וחודש הלבנה הוא 29 ימים וחצי ועוד 40 דקות בדיוק (ערך זה מוזכר בברייתא דשמואל הקטן פרק ה' ובפרקי דרבי אליעזר פרק ז').
עכשיו אפרט את החשבון ואראה כיצד הכל מתאים:
השמש עוברת ביום אחד 480 חלקי 487 ממעלה (360 מעלות במעגל מחולקות ל-365.25). הירח עודף על השמש מדי יום (החודש נחשב מזמן המולד דהיינו התקבצות השמש והירח יחד) 12 מעלות ועוד 204 חלקי 1,063 (360 מעלות מחולקות למשך החודש שהוא 1063 חלקי 36). כשנחבר אותם ביחד נמצא שהירח מתקדם על פני גלגל המזלות מדי יום 13 מעלות ועוד 91,907 חלקי 6,821,760. כשנחלק את 360 מעלות המעגל במספר שקבלנו נגלה שהירח משלים סיבוב בגלגל המזלות כעבור 27 ימים ושבע שעות ו-39 דקות ו-40.58 שניות - הפרש זניח ממה שצוין בברייתא דמזלות. נחלק את זה לשנים עשר המזלות ונקבל לכל מזל שני ימים ושלוש שעות גדולות ועוד 18,147 חלקי 56,848 משעה גדולה שזה בדיוק מספר הרגעים שאמר שמואל!
הוכחה ששמואל דיבר על שעות גדולות ולא קטנות אפשר להביא מפירוש רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני לספר יצירה שבעמוד 248-9 מפרט את חלוקות היממה עד הרגעים הנזכרים בסדר זה: 12 שעות - 16 מעלות - 11 עונות - 19 עיתות - 17 רגעים. חלוקת היום ל-192 מעלות מופיעה ביוצר לשבת שנמצא בגניזה הקהירית (כיום בספרייה הבודליאנית MS HEB d59 28a) ובו מצוין ההפרש בין שנת חמה לשנת לבנה (קצת פחות מ-11 יום) בתור "שני אלפים ומיאה" כלומר יחידה המתאימה למעלות הנזכרות פה. פירוט החלוקות כמו הברצלוני מופיע במסמך אחר מהגניזה (הספרייה הבריטית Or. 10578M 1) שהתבלבל בין י"ז לי"ו ברגעים שבעת.