במסכת בבא קמא פה, סע"א מובא הפתגם:
אָסְיָא דְּמַגָּן – מַגָּן שָׁוֵי.
1. נוסח זה של הביטוי מבוסס על כתבי היד ועל פירוש רש"י וביאור: "רופא חנם - חנם שוה. מכיון שאינו מקבל שכר, אינו דואג לחולה".
לפי זה, תרגום הצירוף "אָסְיָא דְּמַגָּן" הוא "רופא של חינם".

2. ברם, נוסח הדפוסים: "אסיא דמגן במגן מגן שוה".
יתכן שיש כאן סתם גיבוב מילים.
אבל יתכן שלפי נוסח זה יש פירוש אחר למילה "מגן":
ייתכן ש"מגן" הראשון הוא פועל, , משורש גנ"ן בבנין הגרימה אפעל המקביל לבנין הפעיל העברי, אבל בשונה ממשמעותו הרגילה, לשון הגנה, כאן נצטרך לפרש: מרפא.
מי שדוגל ברפואה מונעת יוכל אולי להיתלות בנוסח זה...
לאחר חידוש זה, נוצר כאן משחק לשון, והצירוף "דמגן במגן", ביאורו שמרפא בחינם.

3. מעניין שמילון אבן שושן בערך אסיא מביא את נוסח הדפוס, והוא מציין שיש "נוסח אחר" כזה: "אסיא דמסי במגן".
אכן, זהו הנוסח המתבקש בארמית אילו היינו רוצים לומר "שמרפא בחינם", שהרי הפועל "מסי" הוא הוא המקבילה הארמית לפועל "מרפא".
ברם יגעתי ולא מצאתי מקור איתן ל"נוסח" זה.

מצאתיו רק באוסף פתגמים משנת תרצ"ה מאת חיים שלמה סמט
השפעת ספרותנו העתיקה על פתגמי העם
ייתכן שזוהי פרפרזה שהמציא המלקט, ושמא עליו סמך אבן שושן.

לסיכום, "אסיא דמסי במגן" מתועד רק במאה השנים האחרונות. הוא נוסח מסתבר ומתבקש במקום נוסח הדפוסים התמוה.
ואולם, הנוסח המקורי הוא כנראה "אָסְיָא דְּמַגָּן", ובו אין שום פועל בצלע הראשונה, אלא זהו צירוף סמיכות: רופא של חינם.


מוקדש לרפואת שבויי ישראל ופצועי ישראל בתוך שאר חולי ישראל.

להרחבה: מענה לשון