הגמרא בדף קיד עמוד א. מתארת מקרה של נדוי לגבי מי שמכר שדהו לגוי שניתן לשמתו מצד דיני בר מצרא אלא שהגמרא דוחה הסבר זה מטעם שאין הגוי שייך בדיני בר מצרא שאינו בכלל צווי של ועשית הטוב והישר ומעמידה את הנדוי מצד הזיקים אחרים שיכולים להיגרם מכך - " אריה בשכונה "
שתי הערות להתייחסות
א. במה שונה דין בר מצרא מדין "אריה " הרי שניהם הם מצד הטיבותא שתבוא ליהודי מכך ולכאורה שניהם נובעים מצד הישר והטוב
ב. ולעצם היתר המכירה - האם קיים היתר למכור לגוי מצד איסור לא תחנם ?

או שמא מדובר על שכנות בחו"ל ?
אשמח לתגובות