דף סד

טוען טענת גנב לעומת גנב

מה הדיון הארוך בדרשת הפסוקים (תרוייהו בטוען או אחד בגנב עצמו) בא לומר? איזה עיקרון/רעיונות מלמד אותנו?

2 אפשרויות:
שניהם בטוען טענת גנב (וגנב עצמו נלמד ממדרשי הלכה ולא בפשט)
אחד בטוען ואחד בגנב עצמו

נשים לב שבכל מקרה מוסכם שהפשט הבסיסי הוא בטוען, הפוך מההיגיון הראשוני....

אולי יש כאן מחלוקת אם הטוען והגנב שווים, או שטוען חמור מגנב ברמת הרעיון (2 פסוקים...)

1. הפשע:

מצד אחד-
טוען חמור מגנב:
הטוען לא רק גנב,
אלא גם שקרן, שבר אמון,
פגע במקום רגיש שהנגנב לא התגונן ממנו.
אולי גם החטא הזה יותר "מצוי לביצוע" ופחות מסוכן טכנית.

מצד שני-
טוען וגנב שווים:
הטוען- "בהיתירא אתא לידי"
ברמת המציאות הטוען לא ממש ביצע פעולת שינוי.
הגנב- באיסורא בא לידו, אבל הוא לפחות לא שיקר.

2. מודה:

כנגד חומרת דיבורו של טוען,
דיבורו מרשיע עצמו/ מודה בקנס- פטור. (מהקנס, לא מהקרן)
גם בחיובי,
יש משמעות לא רק למעשה,
אלא גם ל *מדדים של אמת* לעומת שקר,
ושל *קבלת אחריות* כנגד התחמקות או התגנבות.


לפי מי שטוען שתרוייהו בטוען (ואז לפי הרעיון פה- הטוען חמור יותר מהגנה):
מודה *ובאו עדים* חייב. ברור למה, אחרת יהיה פה "משחק סיכונים" מחושב- יטען לשקר בשיטת "מצליח", ואם ישמע שבאים עדים יזדרז להודות.
אפשר גם לומר שמאחר *שקלקל בדיבורו* לא יכול לתקן בדיבור כנגד דיבור עדים, אלא רק כשברור שזו תשובה שלמה ללא מניעים חיצוניים.

לעומת זאת,
לפי האומר שחד בטוען וחד בגנב- (ונאמר שחומרת שניהם בפשט הפסוקים, ברעיון, שווה)
אכן מודה פטור, גם אם באו עדים.

החישוב של דעה זו פשוט יותר:
יש עבירה אחת וכנגדה תשובה אחת, בלי תחשיבים נוספים.

3. שבועה לעומת גניבה:

אמנם ראינו שהשקר חמור לא פחות מהמעשה, אם לא יותר.

אבל הגמרא ממהרת להדגיש שגם העבירה המעשית חמורה, ולא רק הדיבור:

"ואימא גנב עצמו בשבועה"- לא.
גנב חייב גם אם לא נשבע ולא אמר מילה אלא רק עשה. חטא וקנס בצידו.

בסיכום-

*דרשת הפסוקים הארוכה ורבת המדרשים, בעומק עוסקת ביחס בין שתי העבירות:*

*גניבה על ידי מעשה,*
*וגניבה על ידי שבועת שווא.*

*אמנם ייתכן ששבועה שמזיקה במילים חמורה יותר, אך גם למעשים יש מחיר.*

*דרכי תיקון:*

*תיקון במילים- הודאה בחטא*
*וגם תיקון מעשי- תשלום הקרן.*

*הגניבה היא הפותחת את החלק של נזקי האדם המכוונים,*
*ואולי גם בנזקים מכוונים אחרים יש מה לעשות עם עקרונות אלו, שהם יסודות התשובה*

ואידך זיל גמור.