ראו המאמרים הקצרים על הדף בעניין זה.
ויש להביא ראיה מחז"ל עצמם ודווקא מהפקחים שבחז"ל, מעירובין נג, שם מובא :
'תינוקת מאי היא פעם אחת הייתי מהלך בדרך והיתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה אמרה לי תינוקת אחת רבי לא שדה היא זו אמרתי לה לא דרך כבושה היא אמרה לי ליסטים כמותך כבשוה תינוק מאי היא פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי תינוק יושב על פרשת דרכים ואמרתי לו באיזה דרך נלך לעיר אמר לי זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה והלכתי בקצרה וארוכה כיון שהגעתי לעיר מצאתי שמקיפין אותה גנות ופרדיסין חזרתי לאחורי אמרתי לו בני הלא אמרת לי קצרה אמר לי ולא אמרתי לך ארוכה נשקתיו על ראשו ואמרתי לו אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם: רבי יוסי הגלילי הוה קא אזיל באורחא אשכחה לברוריה אמר לה באיזו דרך נלך ללוד אמרה ליה גלילי שוטה לא כך אמרו חכמים אל תרבה שיחה עם האשה היה לך לומר באיזה ללוד'.
הנה כי כן גם חכמים מחוכמים אלו לא התבוננו בדרכיהם עד שהאירו עיניהם...
ואף במקרא מצינו והבאתי בעבר על הכתוב בפרשת וירא
'ותלך ותתע במדבר באר שבע...ויפקח א-לקים את עיניה ותרא באר מים' וברור שהגר תעתה ולא מצאה את באר שבע כי לא התבוננה בדרך המוכרת ( כי הפלשתים 'גזלו' את הבאר כי הסתירוה ) וכשהתבוננה כי פקח א-לקים את עיני שכלה ראתה סו"ס את הבאר...