בבא קמא דף ח.

א)רש״י ד״ה מכרן לא' או לג' בני אדם - ביום א' מי שהיה עליו נזקין וכתובת אשה וב"ח והיו לו עידית ובינונית וזיבורית

לכאורה הול״ל ״מי שהיה עליו נזקין ובע״ח וכתובת אשה״ דומיא לסוף דבריו ״עידית בינונית וזיבורית״ וצריך ביאור.

ב) רש״י ד״ה כולן נכנסו תחת הבעלים - נכנסו הלקוחות כדין המוכר ומי שלקח עידית יפרע לניזק ולוקח בינונית ישלם את החוב ולוקח זיבורית את הכתובה

יש לעיין מדוע אצל נזיקין נקט לשון ״יפרע״ ואצל בעל חוב נקט לשון ״ישלם״

ויש להעיר עוד דאצל נזיקין שייך לשון תשלומין ״מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם״ ואצל בעל חוב שייך לשון פרעון ״פריעת בע״ח מצוה״ וצ״ע