שלום וברכה לחכמי הפורום,
שאלה שעולה אצלי בלא מעט מקומות, בפרט בסדר נשים, וגם הדף של היום (קידושין יח) הוא הזדמנות טובה לשאול:
הגמרא עוסקת בהורשת העבד לבן האדון, וממעטת את האמה העברייה מדין זה. המקור למיעוט הוא מלשון הפסוק שמנוסח בלשון זכר ("העבד" ולא האמה; "ועבדו לעולם", ולא 'ועבדתו', וכן הלאה) ואכן מצאנו פסוקים המדגישים את הפנייה לשני המינים ("איש או אשה"), אך מצד שני ישנם לא מעט דוגמאות שבהן לשון הפסוק כתובה בלשון זכר אך חז"ל רואים אותה כפונה לשני המינים ("אשר תשים לפניהם", "איש כי יקלל אלהיו" ועוד)
האם ישנה חוקיות כלשהי בדרך חז"ל לפרש איזה מין הוא נמען הפסוק? אשמח להפניות אם ישנן
ברוכים תהיו