ראו מאמרו הקצר של הרב כוכב שליט"א היום בחלון 'להרחיב' תחת הכותרת הנ"ל.
ושאלתי :
מדוע הרב כוכב לא הסביר את עצם התופעה, שרמי בר חמא שהיה חתנו של רב חסדא שואל את רבא מניין לרב חסדא לומר את מימרתו, ואינו שואל את בעל הדבר עצמו שהינו חמיו את השאלה הזו. האם בעצם הוא לא הכיר את המימרה של חמיו עד שאמרה רבא ולכן שאל אותו ? אם כן ראוי היה שעורך הגמרא ינקוט - 'אמר רבא אמר רב חסדא' תחילה.
ובכלל - האם מימרות האמוראים הן יותר מסורת בע"פ שקיבלו מקודמיהם והם רק אמרום ובכך הפכום ל'תורה שבכתב', או שהן יותר מסקנות ישיבתיות שהוסקו בחבורות הלימוד בישיבה ושראש הישיבה סיכם אותן במימרתו אשר על כן אפשר שבחבורת לומדים אחרת ידונו במסקנה שכזו ?
אשמח לתגובת הרב כוכב אך גם משאר המשתתפים בפורום. תודה.