נחלקו רבא ואביי בשאלה האם גילוי דעת בגטין קובע או לא ונפסק כאביי.
ברם כל המחלוקת מוזרה בעיני הלומד התמים ( כמוני, וסליחה שנראה כאילו אני מנדנד על נושא טריויאלי ), כי לכאורה אין לה שום מקורות בתורה, במשנה או בברייתות, והפעם הראשונה ( ומשמע שבכל הדורות שלפני כן זה לא העסיק כ"כ אף אחד ? מה קרה אם כן בימיהם שהנושא נעשה חשוב ? ) שאנחנו שומעים איזו חוות דעת במימרא של מישהו היא של שמואל שחי אך זמן לא רב לפני אביי ורבא, ו'המקורות' מהם ניסו אביי ורבא לשאוב מידע ואסמכתא הם ממאורעות שקרו - ולכאורה - בימיהם, ואם איני טועה הסיבה שפסקו לבסוף כאביי אינה ברורה עד הסוף ולכאורה מפני שהיא מתאימה יותר מבחינה מעשית לתיקון העולם כראוי.
האמנם ? האם אפשר לקבל הסבר מעט יותר מעמיק בעניין ?