הגמרא תמהה מדוע נקט במשנה איל המילואים לענין קידוש הלחם ולא איל נזיר דשכיח. ומשיבה דתנא דידן "עיקר מילתא נקט" , כלומר דהוא הראשון דקידש לחם וקרב ראשון לכל הקרבנות. ועדיין קצת צ"ב ומה בכך, וכי זו סיבה להביא את הבלתי שכיח, ומה זה הביטוי עיקר מילתא, הוי ליה לומר מילתא קמייתא נקט.

אולי מכאן סמך לרעיון הידוע מספרי המחשבה שכל דבר בהופעתו הראשונה בתורה נעוץ שרש עניינו לכל הבאים אחריו. ובנו על זה יסודות גדולים. על כן אם איל המילואים קדש לחם לראשונה, כל מקדשי הלחם אחריו מסתעפים ממנו ועל יסודו הם בנויים. ואין איתנו יודע עד מה.