הרשב"ם מסביר את דברי אביי לגבי אלין מצרנהא שכוונתו להגדיל את המכירה בגלל ייתור לשונו והוא אף מציין שבהמשך הסוגיא יש עוד דוגמאות לכך. גם בהמשך הסוגיא הוא חוזר ומזכיר את אביי.
איך אפשר לדמות בין המקרים כאשר בכל הסוגיא ייתור הלשון מתפרש לטובת המוכר ואומרים שהוא שייר לעצמו במכירתו, ואילו באלין מצרנהא אנו דוקא מפרשים את ייתור הלשון לטובת הקונה שיקבל פלגא ולא ט' קבין?