|
|
•שבת דף פד: - פה מַתְנִי' מִנַּיִן לַעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה טְפָחִים שֶׁזּוֹרְעִין בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִין אַרְבָּעָה עַל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה וְאַחַת בָּאֶמְצַע שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ זַרְעָהּ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא זֵרוּעֶיהָ גְּמָ' מַאי מַשְׁמַע אָמַר רַב יְהוּדָה כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ תּוֹצִיא חַד צִמְחָהּ חַד הֲרֵי תְּרֵי זֵרוּעֶיהָ תְּרֵי הָא אַרְבְּעָה תַּצְמִיחַ חַד הָא חַמְשָׁה וְקִים לְהוּ לְרַבָּנַן דְּחַמְשָׁא בְּשִׁיתָּא לָא יָנְקִי מֵהֲדָדֵי המשנה שואלת מה המקור לכך שיש אפשרות לשתול חמישה זרעים בשטח של שישה על שישה טפחים. המשנה עונה שיש אסמכתא מפסוק. אני מצרף תמונה של הציור של המשנה לפי רש"י (ציור 1). השאלה שלי היא, למה בעצם הזרע האמצעי מוגבל לזרע אחד ולא כמו שאר הזרעים שיכולים להתפרס על כל הדופן כמעט (ציור 2) |