התלמוד במסכת שבת דף לד מביא שבין השמשות ספק כולו מן היום ספק כולו מן הלילה
והנה במסכת ברכות מובאת ברייתא שמכריחה מספר נחמיה שהיום כלה בצאת הכוכבים
ומה שאמרו זכר לדבר ולא ראיה גמורה פירשו רוב הראשונים כי אין ראיה לקריאת שמע שתלויה בזמן שכיבה
ואם כן איך נוצר הספק של בין השמשות הרי ודאי עד צאת הכוכבים נקרא יום
אשמח לתשובה תודה רבה