התלמוד (נדרים דף מה עמוד א) דן באיזה פורום של אנשים מקבל ההפקר תוקף: "אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל המפקיר בפני שלשה הוי הפקר, בפני שנים - לא הוי הפקר.
ור' יהושע בן לוי אמר: דבר תורה אפילו באחד הוי הפקר, ומה טעם אמרו בשלשה? כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידין. הדרן עלך אין בין המודר.

מיהו האחד? המפקיר עצמו או עוד אחד מלבדו?

במידה וצריך המפקיר שיהיה עוד אחד במקום בשעת ההפקרה, מה עושה אדם בערב פסח בעת בדיקת/שריפת חמץ כאשר אין אף אחד לידו? האם ההפקר תקף?