|
|
מדוע כאשר הולכים בדרך ואין לחבירו המודר ממנו הנאה מה לאכול צריך להפקיר מאכלו כדי שיזכה בו חבירו, הלא יותר פשוט שיאמר שעל דעת שבגלל נדרו ישאר חבירו בלי מזון לאכול לא נדר ( כדמוכחא מילתא מאליו שהרי רוצה להאכילו משלו ) וכך יתיר נדרו ואם ירצה שבכל אופן יהא חבירו מודר ממנו הנאה, הרי יכול להדירו מחדש אח"כ ? |
טוען....
• הודעה ראשית օ הודעה ראשית ללא תוכן • תגובה
להודעה օ תגובה להודעה ללא תוכן
☼ הודעה חדשה הודעה שנצפתה
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום
הודעה נעוצה
סימון משתמשים: משתמש מחובר מומחה מנהל תקנון הפורום