דביתהו דאביי הוה לה ההיא ברתא הוא אמר לקריבאי היא אמרה לקריבה אמר לה תיתסרא הנאתי עלך אי עברת אדעתאי ומינסבת לה לקריבך אזלת ועברת על דעתיה ואינסבא לקריבה אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה אילו הוה ידעת דעברת על דעתך ומנסבא לה לקריבה מי אדרתה אמר לא ושרייה רב יוסף

הגמרא בברכות (נו.) מספרת שבר הדיא פתר לאביי את החלום בצורה הזו; בניך ובנותיך נתונים לעם אחר לאביי א"ל בנך ובנתך נפישין את אמרת לקריבך והיא אמרה לקריבה ואכפה לך ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר

חשבתי אולי שלא מחייב שבר הדיא פתר חלומות רק בצורה של לחזות את העתיד, על אף שלפחות חלק מהפתרונות בוודאות היו על העתיד, אבל אולי חלק מהפתרונות ועל בתו שתתחתן עם קרובות אשתו, היה בעצם לספר מה היה אפילו בלי שידע לכאורה אלא רק על סמך פתרון החלום

אשמח אם יש תשובה יותר טובה